סטיות של פינגווינים

סקירה מאת איתמר ב"ז ויוסי ק', נובמבר 2007

כל מיני פריקים עם פאטצ'ים של נקמת עוללים וסיכות של "מי שאוכל בשר אמא שלו זונה" יבקשו לומר לכם ש"סטיות של פינגווינים" לא היה בדיוק פנזין, יען כי חסרות בו משנה פוליטית סדורה, התנכרות של ממש לזרם המרכזי וגלישה אל "סגנון חיים אלטרנטיבי". אם להגדיש את הסאה, יוצרי הפנזין גם לא בחלו בנייר כרומו, עטיפות צבעוניות ופרסום בוטה ולעתים אף סמוי. לנו מזכיר הדבר אקטיביסט אנרכו-תל אביבי בולט שבערוב ימיו התאונן באוזנינו שהוא לא מבין איך אנשים שמרססים גרפיטי מרשים לעצמם ליצור גרפיטי פוליטי "ערטילאי", שלא תוקף מטרות ממוקדות אלא "רק" הלכי רוח כלליים. נדמה שאין צורך להסביר את הנכות האינטלקטואלית העומדת מאחורי טיעונים ממין זה; כך או כך, לעניות דעתנו הקובעת, "סטיות של פינגווינים" היה אחד התוצרים הכי משמעותיים שבקעו אל זירת תרבות הנגד במשטח החול שבין הירדן לים, בין היתר משום שמלבד היותו מהנה לקריאה הצליח גם לספק כמה מוצרים נדירים לזמנם: קומיקס, התייחסות למוזיקת שוליים, ביקורות פנזינים וגישה מתירנית-מתלהבת למין, לצד יומרות חינוכיות מוצהרות. על הרקע הנ"ל, די סמלי שסש"פ התפגר בערך בתקופה שבה האינטרנט העברי החל לצאת מהגטו ולחדור אל כלל החברה (הגיליון האחרון יצא באפריל 1998, כשנתיים לאחר שהחלו להכניס את האינטרנט לבתי הספר).

הכל התחיל ב-1991, כשכמה קומיקסאים בגיל תיכון וצוות עורכים מקרטע (אייל בן משה ויואב סגל) החליטו להביא אותה בנקמת היורמים באמצעות פנזין לוחמני, בוטה ולגמרי עצמאי, מעין מקבילה מודפסת לכל מיני להקות מחתרתיות ופסאודו-מחתרתיות שהצליחו לפרוץ באותם ימים (נושאי המגבעת, מופע הארנבות של ד"ר קספר, זקני צפת וכיו"ב). מסביב היתה פחות או יותר שממה תרבותית – אינטרנט לא היה, הפנזינים היו ברובם מחורבנים ומועתקים מחו"ל, התקשורת הממוסדת טרם החלה לרדוף אחרי טרנדים תוקפניים, מוזיקת שוליים היתה עדיין קשה לאיתור והשידור הציבורי בילה את עיקר ימיו בהתבוססות בשתנו-הוא. עד כאן הכל (ובעיקר הכוונות) טוב ויפה, אבל הבעיה של חברי סש"פ היתה שהם גרו בפיסת החלחולת הנקראת כפר סבא, וככה גם הפנזין שלהם נראה – כמו עלון כיתה זניח עם הבלחות של כישרון וספוטים של פרסומות לבתי עסק מקומיים. לעתים קרובות קשה היה להבחין בין הפרסומות לתכנים המערכתיים, שכן חלק גדול מהפרסומות צוירו בידי חברי סש"פ, שאף כתבו חלק מהמלל שליווה אותן.

כשנתיים לאחר מכן, אחרי חמישה גליונות (הישג מכובד כשלעצמו), נדמה היה לרגע שהפנזין שובק חיים. העורכים עמדו לפני גיוסם לצבא, ונפרדו מהקוראים במילים הבאות:

"כאן, רגע לפני הגיוס, הגיע הזמן לסיים. 'סטיות של פינגווינים' היתה החוברת האלטרנטיבית הראשונה בארץ. מעל גבי 'עיתון' זה אמרנו והבענו את מה שרצינו לגבי עיתוני הנוער המלוקקים ולגבי הנוער בארץ בכלל. עתיד יגיד אם יצרנו צורה חדשה להבעה עצמית, ואולי בעוד 3 שנים כשנצא מהצבא יהיו בחנויות התקליטים עיתוני נוער אלטרנטיביים כמספר הלהקות שיש היום".

בניגוד לגליונות הקודמים, גיליון מס' 5 הודפס בזירוקס, במעט עותקים ובפורמט קטן (A5), ולא הופץ מעולם באופן רשמי.

ב-1994 מופרכת הקינה הנ"ל, עת תופסים את המושכות שני עורכים חדשים – ירון ניסקי ואמיתי שנדרוביץ' (שלימים יקרא לעצמו "סנדי"), שמנערים את הפנזין מהנמנום הפרברי ששרה עליו בחמשת הגליונות שהספיקו לצאת עד אז. תדירות ההוצאה גוברת, את הנייר המחוספס מחליף בהדרגה כרומו חלקלק, מוקם שירות מנויים, דילרים מכל רחבי הארץ מגויסים לצורכי הפצה, כמות הפרסומות עולה, תוכנת עיבוד התמלילים משודרגת, כנ"ל המדפסת, ומספר העותקים עולה – לטענת העורכים – מ-500 ל-5,000 לגיליון, שתופסים את מדפיהן של עשרות חנויות ברחבי הארץ, כולל סטימצקי, האוזן השלישית ופיצוציות אינספור. אם להאמין לדיווחים של אנשים שהיו שם בזמן אמת, סש"פ היה חתיכת סנסציה, עם עותקים שעוברים מיד ליד בבתי ספר בכל רחבי הארץ.

בד בבד עם ההשתדרגות הטכנית, החל מגיליון מספר 6 ניכרת התבגרות מסוימת בתכני הפנזין, שבאורח פלא משמעותה דווקא אינה התברגנות נינוחה אלא התמעטותם של החומרים הבוסריים והקצנתם של התכנים (נקרופיליה, עירום פרונטלי, זלילת עורלות, אלימות כלפי דתיים וכוכבי בידור, חיבה לאנרכיזם מיליטנטי). אם לא די בכך, בצד ההקצנה ניכר גם אימוצה של פרוגרמה חינוכית, שבהיעדר הגדרות קונקרטיות יותר ניתן לומר כי התמקדה בהעצמתם של הקוראים, חשיפתם לתרבות שוליים ודירבונם לכדי עשיית מעשה (בדרך כלל סיוע לסש"פ או עידוד יצירה עצמאית). זכורה במיוחד ההקדמה לגיליון 12 (דצמבר 1995), שפנזינאים רבים זוכרים בתור הקש ששבר את גב הגמל ודחף אותם לקום ולהדפיס חוברונים:

"שעמום. ג'יזס, אנשים. משעמם. תתחילו להתבטא. אתם צעירים, תתחילו להיות חסרי מנוח. תוציאו אנרגיה בדרכים יצירתיות, לא רק בנוער מרצ. תזיזו ת'תחת. תסגרו רגע ת'טלוויזיה ותודיעו לעולם שאתם קיימים ושווים התייחסות. עכשיו, לפני שהצבא יבלע אתכם, ויירק אתכם החוצה כעבור שלוש שנים, מקומטים, זקנים, מרובעים קטנים. לאלה מכם שהצבא כבר בלע, כמו שאתם רואים אפשר להתבטא למרות זאת.

"אני רוצה רחובות מופגזים בגרפיטי מושקע ואיכותי, כזה שעמלים עליו שעות ולא שניות (ראו תחרות הגרפיטי שלנו). אני רוצה שלושה עיתוני מחתרת מתחרים בכל בצפר. לעשירים שבכם יש מחשבי מיליון-שמונה-שש, תשתמשו בהם ליישומים שמעבר לדוּם 13 וחצי. פוטושופ ואינטרנט זה לא מילים גסות יא טכנופובים. לעניים שבכם – פשוט תשתמשו בתסכול בתור מניע ליצירה.

"אל תכתבו למגירה, תוציאו ת'מגירה ותדפקו לאנשים בראש. ותהיו יצירתיים פור קרייסטס סייק. אל תתלוננו שהמסגרות הקיימות לא מקבלות או לא מתאימות לכם. תפתחו ערוצי תקשורת חדשים שיתאימו לסגנון שלכם, לא רק לשלנו. 'סטיות' לא צריך להיות המוצא היחיד. כי 'סטיות' אולי לא יהיה פה תמיד. אבל אם הוא יהיה, יכול להיות שנפתח אותו, ועל זה אנחנו צריכים את דעתכם הלא מלומדת. מה אם נגדיל ת'עיתון ונוסיף מדורים שיתעסקו עם כל תחומי היצירה האלטרנטיבית: מוזיקה, קולנוע, עיצוב, אופנה, קומיקס, בצורה די מסודרת, אולי אפילו בצבע. הכל תוך התמקדות בצדדים שמעניינים אותנו – היותר אפלים וביזאריים. משהו כמו עיתונים שאפשר לראות בטאואר, 'Axcess' למשל. אנחנו לא חושבים שזה יפגע באופי המיוחד שלנו, אלא רק יפתח ויפתח אותו".

תוך זמן לא רב, בסביבות גליונות 7-8, החלו להצטרף (באופן קבוע או ארעי) לכותבים הצעירים כל מיני כרישים ממחוזותיה היותר מיינסטרימיים של סצינת הכתיבה-איור דאז (הבולטים שבהם: דודו גבע, זאב אנלגמאיר, אתגר קרת, רותו מודן, ירמי פינקוס, רוגל אלפר, אורי פינק), שקיבלו אפשרות לשחרר את עצמם מאי אילו כבלים שמעסיקיהם הטילו עליהם (כמה מהם גם ניצלו את ההזדמנות הזאת: אנגלמאיר שיחרר את תת המודע שלו לחופשי, פינק הציג מין בין דמויותיו הבתולות מ"זבנג", קרת כתב בשגיאות). לא להתבלבל: הרמה עדיין התאפיינה בחוסר אחידות משווע, העיצוב נשאר בלתי קריא לפרקים והקו האמנותי והפוליטי נותר אקלקטי ללא תקנה. אבל איכשהו, לכמה שנים, סש"פ הצליח להיות חוד החנית של תרבות הנגד בארץ, אף שמעולם לא ניכס לעצמו עמדה אידיאולוגית מובהקת (מלבד, אולי, המלחמה בכפייה הדתית, בשיתוף פעולה מסוים עם ארגון חופש).

נעצור כאן לשנייה. התואר "חוד החנית של תרבות הנגד בארץ" הוא תואר מחייב. אנחנו לא משתמשים בו סתם. איך הופכים לחוד של חנית? יש כל מיני שיטות. חברי סש"פ בחרו בשיטה של תיעוד ודחיפה של כמעט כל פנזין שיצא אז (אפילו "יהודים רוצים רק לכייף" של יניב זך, שירד עליהם), מעקב צמוד אחר להקות שוליים (הזוהרים, סדרני הדשא, D Smile, קוקו בלוף והיתושים, הקספרים ועוד), טיפוח קשרים עם הקוראים, יוזמות חיצוניות (תחרות הערווה של התשעים, ערבי נונסנס) ובעיקר התמדה בהוצאת הגליונות ועבודה שיווקית נמרצת. בין לבין הם הצליחו לא להסתבך יותר מדי עם הממסד סביב נושאים מהותיים (סמים, סרבנות, ונדליזם כלפי חברת הראווה).

בצד כל אלה הקימו חברי סש"פ שירות הפצה ("דיסטרו", בעגה המקצועית) באמצעות הדואר (שולחים כסף מזומן, מקבלים חבילת פנזינים), ובו מכרו לא רק את גליונות פנזינם, אלא גם ספרים פרי עטם של כמה מהיוצרים, דיסקים ומגזינים בייבוא אישי מחו"ל, חולצות שהדפיסו וחלק נכבד מהפנזינים שאותם סיקרו. חרף ניגוד האינטרסים שעשוי להיווצר במצב שבו גוף משווק את המוצרים שאותם הוא מתיימר לבקר (הנה דוגמה), מבקר הפובליציסטיקה של סש"פ, אמיתי סנדי, לא חסך שבטו מפנזינים שלא מצאו חן בעיניו. בכל אופן, סוכנות ההפצה פעלה במרץ, דבר שבאופן טבעי הזרים כספים לקופת השרצים של סש"פ, הרגיל את הקוראים לשלוח מעטפות עם כסף ומיסד קשרים עם היוצרים בעידן שבו כמעט לא ניתן היה למצוא קומיקס ופנזינים בחנויות. מי שכבר הזמין מסש"פ דברים בדואר זכה לקבל תוספות חינמיות, מכתבים והקדשות אישיות. לעובדה שסש"פ יצא באופן סדיר במשך כמה שנים היה חלק מרכזי בכבישת הדרך.

כשכן הסתבכו חברי סש"פ עם החוק, היה זה במקרים של שובבות ומה שניתן לפרש כניהיליזם; הסתבכות אחת אירעה בעקבות תליית כרוזים בשכונות חרדיות, ובהם הזמינו את התושבים לדוכן שווארמה שבו יוכלו למלא את קיבותיהם בגופתו המטוגנת של הרבי מלובביץ' – דבר אשר, לטענת העורכים, הוביל לסקילתו של הדילר שתלה את הכרוזים. הסתבכות אחרת, רצינית מעט יותר, אירעה בעקבות שיר משותף להיטלר וביאליק, שהתפרסם בגיליון 17 (יוני 1997). דווקא הקונץ הקטן הזה הצליח לעורר את חמת זעמם של כמה אישי ציבור אשר הגישו תלונה במשטרה ויצאו בחגיגה תקשורתית לא קטנה: המקומון התל אביבי "העיר" השווה את חברי סש"פ לנערים מהסוג שיורה בנהגי מוניות בעורף (מצחיק: המקומון המתחרה, "זמן תל אביב", העניק לפליטי סש"פ מדור שבועי לאחר שנפח הפנזין את נשמתו), ויעל דן, בתוכנית "יומן תרבות", לקחה את העניין צעד אחד קדימה כדי לקרדם את כל פנזיני ישראל. בראיון שנערך ב-2002 סיפר אייל B לכתב "מעריב" כי בעת שירותו הצבאי עמד למשפט בשל פעילותו ב"סטיות". "הורידו עלי מצ"ח מהתובע הכללי של צה"ל, האשימו אותי בהמרדה, בהסתה, בהתנהגות שאינה הולמת חייל, בעבודה מחוץ לשעות הצבא ובעוד איזה משהו", אמר אז. ולמרות זאת, בסופו של דבר, כמו שקורה לעתים קרובות, הפנזין שרד את ההתקפות הללו ואף ניזון מהן.

בגליונות המאוחרים של סטיות ניתן להבחין היטב באיזושהי התבשמות בשררה ובלגיטימציה המאפיינות גופים ואנשים שזכו למעמד מרכזי ואיתן בחוג החברתי שבו הם פועלים. הרוח הזו זוכה גם להבזקים של הומור עצמי, כמו למשל סטריפ המופיע בעמודים 2-3 של גיליון 18 (אוקטובר 1997), ובו נראים העורכים סנדי וניסקי מתהוללים בחברת נערות בלבוש מינימלי בקרבת אחד מדוכני סש"פ, כשלפתע מגיח מעריץ שמנמן, מחוטט וממושקף ומטיח בהם טענות על התמסחרות. בתגובה לוחש ניסקי דבר מה באוזניו של עורך דינו, והלה משלח במעריץ הטורדני שני מאבטחים בעלי גוף הגוררים אותו לכיוונה של מכונית מסחרית אפלה תוך שהוא צווח "מה קרה, לא נעים לקבל ביקורת?!".

נהוג לטעון כי היה זה הגיוס לצבא שגדע את מפעלם הענף של חברי "סטיות של פינגווינים", אלא שלא כך. רבים מהכותבים המשיכו לתרום חומרים בשמות בדויים, וסנדי הצליח להשיג לעצמו תפקיד שאיפשר לו לשרת שבוע כן-שבוע לא. חרף הדיסוננס הקוגניטיבי שבהתגייסותם לצבא של יוצרים שהטיפו לעצמאות מחשבתית, שמאלנות רדיקלית (גם אם רעועה) וחריגה מהנורמות הציבוריות בישראל, תשע שנים לאחר מותו הפתאומי של הפנזין עדיין לא ברור מה הביא לכיליונו. הגיליון האחרון, מס' 20 (שמוספר כ"21" וראה אור באפריל 1998), אינו מסגיר דבר לגבי סוף הדרך; יתרה מכך – הוא מתהדר ב"הנהלה חדשה" (שקר גמור), "תוכן שיווקי", עיצוב שונה מהקודמים (עם דגש מובהק יותר על עריכה ממוחשבת), יוצרים חדשים ולא מעט פרסומות.

בקטע שהופיע באוקטובר 1998 בגיליון מס' 8 של הפנזין "בעבור חופן דולרים" (שהופיע כעבור שלוש שנים ב"הקורמורן" 3) הספידה לוטוס אתרוג מהוצאתצירופימקרים את סש"פ תחת הכותרת "לגיטימציה לאלטרנטיבה":

"למה עשרות קיוסקים הסכימו למכור את 'סטיות'? למה כותבים בקונצנזוס כמו אתגר קרת ואנגלמאיר כתבו ל'סטיות' (שהוא, על פי הגדרתם, 'פרוע ובלתי מתפשר, בועט בממסד')? למה נתנו ל'סטיות' טור (שהוא, יחסית, עוד בסדר) ב'זמן תל אביב'? והשאלה הגדולה מכולן – למה אורי פינק כתב ל'סטיות' ואף הספיד אותם ב'מעריב לנוער'?

"התשובה לכל השאלות האלה, ילדים, טמונה עמוק בכותרת למעלה. 'סטיות' קיבל לגיטימציה לאלטרנטיבה. חיבוק חם, לא מהממסד, אלא דווקא מהקהל, שמגדיר את עצמו 'שמאלני מגניב ונאור', ולצורך העניין – שמ"ן.

"[...] המשיכה שלהם לכותבים מוכרים (אנגלמאיר, דודו גבע, אתגר קרת, אורי פינק) שהתפרסמו דרך עיתונים ממוסדים לגמרי רק מכניעה כותבים חדשים ומצביעה על סגירות. אם הם רוצים את הכותרת 'קומיקס של אנגלמאיר' בשער אז שיהיה, אבל כששמים כל כך הרבה חומר של אותו אמן יש פשוט הרגשה הם ויתרו, ובמקום לחפש אמנים חדשים שעוד לא פירסמו הם מנצלים את המקום לאמנים ישנים שפורסמו במקומות אחרים, ואין שום חידוש – החומר המוצלח של אנגלמאיר נשאר החומר המוצלח של אנגלמאיר, ולמרבה הפלא גם אורי פינק לא התפרע עם החלופה שנתנו לו ל'מעריב לנוער' – הוא פשוט עשה את אותו דבר.

"ומי מנצל כאן את מי? אורי פינק את 'סטיות' (כדי לקבל קהל אחר ולרשום לו ברקורד פרסום ב'עיתון מחתרתי'), או 'סטיות' את אורי פינק (שימוש בשם מוכר כדי למכור עוד עיתונים)? ואולי זה ניצול הדדי, אבל המפסידים ברורים: הקוראים מפסידים חומר חדש ומעניין ומקבלים חומר בנאלי וממוחזר".

ייתכן כי מה שאתרוג הבינה כבגידה נתפס בעיני יוצרי "סטיות של פינגווינים" דווקא כהצלחה מסחררת.

 פנזינים קשורים

בעבור חופן דולרים
עיתון חבורת מאונני הגלידה
דברים שעשיתי עם אמא שלך
דדידובי
הקורמורן
ואגינה קטלנית
חבורת החור
חלום אהבה וקומיקס
סירופ
ספרות זולה
עיתוננו
שלפוחיות חינם
Bodycount
Essence

קריאת רשות

"קיפי משתחרר על 21" (אבי פיטשון, "זמן תל אביב", 27.1.1995)
"פרוע, חכם ומצחיק – 'סטיות של פינגווינים', גיליון 12" (אבי פיטשון, "דבר ראשון", 25.1.1996)
"לגיטימציה לאלטרנטיבה" (לוטוס אתרוג, מתוך "הקורמורן" 3, פברואר 2002)
ביקורת בפנזין "יהודים רוצים רק לכייף" (יניב זך, ספטמבר 1995)
ביקורת (מפגרת למדי) ב"ידיעות אחרונות" (נסים דואק, 20.8.1995)
"תיעוד" של ערבי הנונסנס כפי שהופיע בגיליון מס' 5
פוסטר שהופץ לרגל הופעת גיליון מס' 8
הספד מפוכח ב"בעבור חופן דולרים" (נועם דרום, גיליון 8, אוקטובר 1998)

אתרים קשורים

"סטיות של פינגווינים" – האתר (זמנית אופליין)
"מהגנה למאבק", הבלוג של אמיתי סנדי בישראבלוג
הסטודיו של סנדי
סטודיו שועל של מושון זר אביב
הבלוג של מושון זר אביב (אנגלית)
האתר של אייל בן משה
"זבנג" – האתר הרשמי
"פישטונה" – האתר של ניר מטרסו

איפה הם כיום

אייל בן משה (אייל B): עושה אנימציות לטלוויזיה ולא בוחל בדנה ברגר (הנה האתר שלו).
מושון זר אביב (ביבאר זה שם): מרצה בשנקר, מנהל את סטודיו שועל ושועל אינטרנט בזכות (ויש לו גם בלוג).
בסאם עבדולרחמאן: מישהו פעם הפיץ שהוא נהרג באירועי אוקטובר, אבל היה די פשוט להפריך את זה.
יואב סגל (יואב S): "מנהל את פורטל הקפה הישראלי coffeeshop ומייסד קבוצת 9dividuals, שעוסקת ביצירה במדיות שונות ומציגה תערוכת נושא קבוצתית אחת לשנה" (כך על פי אתר סש"פ).
סבא צימליך: נמק בקבר.
נמרוד בן משה: ביצע כמה תמרונים תעסוקתיים בתקשורת האלקטרונית ובאופן אירוני גם השתתף באיזו יוזמה של צו פיוס.
ירון ניסקי (אדוארד) ודורון צור (אל"מ צביקה): "יצרו את סדרת האנימציה 'מ.ק. 22', כתבו את תוכנית האירוח של אסף הראל, והם ממשיכים לכתוב לטלוויזיה" (שוב, מתוך אתר סש"פ).
אמיתי סנדי (הסנביץ'): מתפרנס בהצלחה מאיור ועיצוב גרפי (ואפילו משלם מזה משכנתא), עוסק בקומיקס (ר' "שירלי", קבוצת דימונה). מתחזק בלוג.
סאלי: מי זה היה בכלל?
טל גלצר: גלצר היה אחד הכותבים והמאיירים המוכשרים ביותר של "סטיות", אך המעיט בהשתתפות ונעלם מעל פני האדמה. באוגוסט 2007 רמז אמיתי סנדי מעל דפי בלוגו כי גלצר ניסה מזלו בלימודי כמורה. אם מישהו מבין הקוראים יודע היכן הוא היום, נשמח אם תיצרו קשר.

21 עובדות על "סטיות של פינגווינים"

1. ב-2005 מישהו תיצפת את הגיליון הראשון של סש"פ מוצע למכירה בסניף התל אביבי של קומיקס וירקות. המחיר (כך אומרים): 500 שקלים.
2. עם זאת, ניתן להניח שהגיליון הנדיר ביותר של סש"פ הוא דווקא הגיליון החמישי, בעריכת אייל בן משה, שהיה צריך לעוף לבקו"ם ולכן השאיר את מלאכת ההבאה לדפוס לאחיו, נמרוד, שהתעצל ושיכפל בזירוקס כמה עותקי A5 לחבר'ה.
3. החולצות המקוריות שהוציאו חברי סש"פ נחשבות פריטי אספנות יקרים לא פחות מהגליונות הראשונים (לאחר התפגרות העיתון הודפסו חולצות חדשות. ניתן לרוכשן באינטרנט).
4. כל פרקי הקומיקס בהמשכים מאת אייל בן משה, "הערפד הפסיבי", יצאו כספר עם עטיפה מכוערת.
5. בגיליון מס' 2 הופיע אישור מחלה מזויף. חרף המפקפקים, אנשי סש"פ מסרו כי "יעילותו הוכחה ועוד איך. קופת חולים כפר סבא נאלצה להדפיס פנקסים חדשים עם אישור בצורה מלבנית במקום המרובעת ששימשה בסיס לאישור המזויף".
6. בגליונות 3-5 הופיע פנזין הקולנוע "Bodycount" כמדור בתוך סש"פ.
7. עורכי "סטיות" נהגו להצפין מסרי שטנה כקישוטים גרפיים בגליונות השונים. למשל: "מוות לטמגוצ'י", "ישראל הופכת לאיראן – שימו לב!" ו"חדש! גלידת 'שלום חבר' עם השוקולד המזמר!!!!!!".
8. רוב החומרים שתרם אנגלמאיר לסש"פ ניתנים לקריאה בחוברות "סירופ" שהוציא לאור, שעודן נמכרות.
9. לרגל מותו של הרבי מלובביץ' הוציאו חברי סש"פ את גיליון מס' 6.5, שהכיל קומיקס בן עמוד אחד ובו נפטרים חסידיו של הרב מגופתו באמצעות שיווק שווארמה. לטענת האתר הרשמי של סש"פ, הדף נתלה בקרבת סניף בני עקיבא בכפר סבא. התולה, אחד הדילרים, "נרדף על ידי קבוצת חרדים זועמים ואף נסקל באבנים".
10. בבדיקה שערך צוות "הקורמורן" ב-2002 עלה כי מתמודדת מס' 2 בתחרות הערווה של התשעים, "נע אברבנאל" מקיבוץ עין השלושה (מרחק כמה מאות מטרים מקיבוץ נירים), היא ככל הנראה דמות בדויה (כעת נראה כי מדובר ב"נעה אברבנאל", שיצרה עם סנדי את החוברת "שירלי").
11. בגיליון 19 העלה תא"ל (מיל.) גדי תהיות על כשרותה של התחרות; בין היתר טען כי מועמדת מס' 2 היא דמות אמיתית, אך כי שערות הערווה שיוחסו לה ככל הנראה המזויפות.
12. בגיליון 13 צירף אייל B לפרק הקבוע של "הערפד הפסיבי" דיוקן עצמי בעירום עם איבר מגודל. לטענתו, מדובר בפיצוי על "פרק שכולו הסברים" ("זקנה דרוסה כבר היה לנו בחוברת 3, אז הפעם תקבלו פורטרט עירום שלי בתנוחה מגרה").
13. בגיליון 14 מופיעה רשימת הדילרים של סש"פ, ובה 22 סוכנים, בין היתר מיישובים דוגמת כרמיאל, מצפה חרשים, נופית, בנימינה, מכבים, קיבוץ גלעד, צור יגאל, יוקנעם וערד.
14. במרוצת הגליונות ניסו ציירי וכותבי סש"פ לייצג את דמות האלוהים כמה וכמה פעמים. בגיליון 14 הוא בוחר להתגלות באמצעות באגט (שנאכל על ידי עובד מרכולית ספקן). בגיליון 6 הוא בוקע בעקבות חציבה בעכוזו של איש שמן ("משמעות החיים, הא? עזוב, הכל מסריח, החיים הם חרא"). בגיליון 18 הוא מתגלה כאיש צעיר וחובב אלכוהול הנקטל בגן עדן על ידי ברוך גולדשטיין (M-16) ושאהיד (חומר נפץ).
15. חברי סש"פ אירגנו גם ערבי סטנד אפ ומוזיקה, שנועדו לממן את פעילות המערכת. בגיליון 10 מוקדשת כפולת האמצע כולה למודעת פרסומת של אחד הערבים הללו, ובה הבטחה ל"מופע נונסנס וולגארי בהשתתפות מערכת סטיות". בגיליון מס' 5 מופיע "תיעוד" של כמה מהערבים הללו.
16. בפרק מס' 5 של עלילות אלי נהג המשאית (גיליון 17) נחטפת השרמוטה הגרמנייה שגנבה לאלי את המשאית על ידי השר לשעבר אריה דרעי. אלי יורה על דרעי ברובה עוזי, אך דרעי נמלט במסוק.
17. בגיליון 18 של סש"פ הוקם מדור תרבות בשם "המינהל לחינוך ערכי", על שם מחלקה במשרד החינוך שהקים השר דאז, זבולון המר (שאף כיכב בפרסומת לסש"פ בגיליון האחרון). המדור איחד תחתיו את הכתבות על מוזיקה (אך לא את מדור המוזיקה, "עור התוף"), הקולנוע וסקירת הפנזינים. העורכים התכנו "אל"מ (מיל.) צביקה" ו"אל"מ (מיל.) בני".
18. בגיליונות המאוחרים של סש"פ מופיעים קרדיטים לסוללה של יועצים משפטיים, מחלקת הפצה, מנויים ומוכרי מודעות שאינם נמנים על חברי המערכת.
19. מלבד הנ"ל, בגיליונות המאוחרים התהדרו העורכים גם ב"תו תקן GF 9002" מטעם "מכון התקנים של האיחוד האירוטי", המעיד על מגזין "נקי מהומואים". בגיליון האחרון הופיע מכתב למערכת שכביכול נכתב על ידי מו"ל "מעריב" עופר נמרודי, המבקש לברר כיצד משיגים תו תקן ממין זה.
20. בשנת 1998, עם התפגרותו הסופית של סש"פ, פירסם אורי פינק פרק הספד של "זבנג" ב"מעריב לנוער".
21. נכון לעת כתיבת שורות אלה, באוקטובר 2007, מציע אתר "סטיות של פינגווינים" את גליונות 14–17 ו-21 למכירה, במחיר 20 שקל כ"א. להשיג כאן.

אינדקס

סטיות של פינגווינים, גיליון 1

1991
עותקים: 500
מספר עמודים לא ידוע
A4

משתתפים: יתווסף בעתיד.
תוכן: יתווסף בעתיד.

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 2

אוקטובר 1992
עותקים: 500
22 עמודים
A4

משתתפים: הערפד, אייל B (אייל בן משה), אסף חנוכה, ניל מנוסי, עדי פוקס, אמיתי סנדי, סבא צימליך גודמן, אדוארד (ירון ניסקי), ארז שפירא, עידו נ', שין רפפורט.

תוכן: "נקמה מתוקה" – קומיקס ובו פינגווין מתנקש בהרצל, שנתפס עירום עם בלונדינית; קומיקס על חנון נודניק שחוטף מכות; המדור של סבא צימליך; "הערפד הפסיבי", פרק ראשון; "מופע הרוק של אדוארד" בכיכובה של שם אידיוטי – להקתו של הערפד, שמקורה ב"פרברי הוד השרון"; "ערב עם ציפי" (סיפור); תלוש "אישור על ביקור במרפאה", שהודפס על נייר זול בצבע אפור-בז'; "חליפת ירח" (סיפור); "טד בזיליקום שומשום" (סיפור); "מחייו האינטימיים של סבא אליעזר" (קומיקס) ועוד.

פרסומות: אין.

פרגמנט: "צימליך היקר. אני קורא את מדורך כבר זמן רב ועדיין אני לא מבין אם אתה מנסה להצחיק או שאתה פשוט מטומטם. המדור הזה מתחת לכל רמה שכלית, הנך משפיל רק את עצמך ומוריד את רמת החוברת. הנך שובר ומשמיד את המיתוס של הזקן החכם. אתה אידיוט! אתה פשוט – מפגר! אולי פעם היה בך ניצוץ חוכמה, אבל היום אתה פשוט סבא סנילי. אני לא יודע סבא של מי אתה, אבל אני מרחם עליו ועל אשתך ז"ל ועל כל מי שמכיר אותך או קורא את המדור המזוין שלך! בכבוד רב, אברם מפתח תקווה" (עמ' 9).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 3

סוף 1992
עותקים: 3,000
20 עמודים
27.5X21.5 ס"מ

משתתפים: יואב סגל, אייל B (אייל בן משה), אורי אינקס, סבא צימליך גודמן, אדוארד (ירון ניסקי), רביב גנסרו, דב גנסרו, R&R (רותם מוריה ורן יורגנסון).

תוכן: "אשמדאי" (קומיקס); המדור של סבא צימליך; "הערפד הפסיבי", פרק 2; "מופע הרוק של אדוארד" עם להקת Carcass; "טור הקסמים של סטיות של פינגווינים"; "מסע הצלב" (קומיקס); מדור אורח של הפנזין "Bodycount", על הסרט הנקרופילי "Nekromantic"; "הציור השבועי לילד"; מדור פנויים-פנויות; "העולל" (קומיקס) ועוד.

פרסומות: האנגר (חנות בגדים ברעננה), נאור – בית ספר לבגרות אקסטרנית, צליל (חנות דיסקים בכפר סבא), הדרים – בית ספר לנהיגה, "מופע הרוק של סוף העולם" (חנות דיסקים), רנסנס (חנות מכירה והשכרה של כלי נגינה בכפר סבא), "פיצה פון".

פרגמנט: "רינה דיצה בת 16. אני צנועה למרות שאני סקסית וחתיכה לא נורמלית. בנים מתים עלי ובנות מקנאות בי. אופי: טוב, האופי שלי הוא אדיר. יכולים להיסתכל בתמונה איזה יפה אני ואיזה חכמה. בתמונה רואים אותי בבקיני (אפשר לראות פיתמה אם מיסתכלים טוב). תפסו אותי בתמונה מעולה. חוץ מזה אני רוקדת בלט ומתה על ג'סון דונובן כמו כולם" (עמ' 17).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 4

1993
עותקים: 1,500-2,000
16 עמודים
21X17 ס"מ

משתתפים: סבא צימליך גודמן, R&R (רותם מוריה ורן יורגנסון), אסף חנוכה, תומר חנוכה, רונן ברכמן, אייל B (אייל בן משה), נמרוד בן משה, פרדריק בראון.

תוכן: המדור של סבא צימליך, פרק נוסף של "הערפד הפסיבי"; אוסף הלהיטים של (מדור לא ברור בשם) "כסיל"; מדור אורח של הפנזין "Bodycount" (ניימדרופינג סרטי אימה: "Frankenhooker", "Basket Case 2"); "סמיילי", קומיקס סופר-הירוז אילם מאת אסף חנוכה; תרגום לקטע מאת פרדריק בראון ועוד.

פרסומות: צליל – הקומה השנייה (חנות דיסקים בכפר סבא), הפי פופ (חנות מתנות), האוזן השלישית, "הדרים – בית הספר לנהיגה שלך".

פרגמנט: "חדווה הגיעה אלי בוקר אחד כשהיא טוענת: 'דוקטור, פותי החל לדבר מעצמו, עזור לי'. אחרי בדיקה מעמיקה התברר לי שפותה פשוט בודד" (צימליך, עמ' 3).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 5

1993-1994
עותקים: "כמה עשרות אולי" (אמיתי סנדי)
24 עמודים
A5

משתתפים: אייל B (אייל בן משה), אסף חנוכה, הערפד, נמרוד בן משה, R&R (רותם מוריה ורן יורגנסון), ארז שפירא, ברלי אנונימוס (רועי ברלנד), סבא צימליך גודמן, יואב סגל.

תוכן: "הילד" (קומיקס); המדור של סבא צימליך; "הערפד הפסיבי – פרק אחרון" (לא אחרון ולא נעליים); "מדור הנונסנס"; מדור אורח של הפנזין "Bodycount", על הסרט "Brain Damage"; "מופע הרוק של אדוארד" על להקת Macabre (מאת ברלי אנונימוס הפעם); קומיקס נקרופילי; "דברי סיום" ועוד.

פרסומות: צליל (חנות דיסקים בכפר סבא).

פרגמנט: "כאן, רגע לפני הגיוס, הגיע הזמן לסיים. 'סטיות של פינגווינים' היתה החוברת האלטרנטיבית הראשונה בארץ. מעל גבי 'עיתון' זה אמרנו והבענו את מה שרצינו לגבי עיתוני הנוער המלוקקים ולגבי הנוער בארץ בכלל. עתיד יגיד אם יצרנו צורה חדשה להבעה עצמית, ואולי בעוד 3 שנים כשנצא מהצבא יהיו בחנויות התקליטים עיתוני נוער אלטרנטיביים כמספר הלהקות שיש היום. תודה לכם קוראי 'סטיות של פינגווינים' שתמכתם בנו בכל צורה אפשרית (דרך אגב, הפאב שלנו יהיה פתוח מתחילת הקיץ, כדאי להמשיך לבוא), תודה למפרסמים שהחזיקו את החוברת כלכלית, תודה ל'צליל' – אחלה חנות בחיי, שווה לבקר, ולהדרים הביה"ס לנהיגה! תודה ל'ליזי' שפירגנו מכל, ובכלל לכל המוכרים הנפלאים בחנויות. מקווים להמשיך אחרי הצבא ומקווים שתזכרו אותנו – אם נהיה חסרים לכם סימן שהצלחנו במשימה. תמשיכו לכתוב – אנחנו מתים על המכתבים שלכם (ת.ד. 160 כפר סבא). זהו, להתראות עוד 3 שנים. ביי. אייל בן משה, יואב סגל וכל שאר החבר'ה האדירים שעזרו לנו" (עמ' 23).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 6

1994
עותקים: 1,000
20 עמודים
A4

משתתפים: ביבאר זה שם (משה זר אביב), עמיחי קטן, דפנה מילוא, סבא צימליך גודמן, אמיתי סנדי, אדוארד (ירון ניסקי), אלעד גולדנברג, תום יורק.

תוכן: ביבר הזכוכית, פרק 1; המדור של סבא צימליך; קומיקס על האדם החושב (שהוא לוזר, כמובן); קומיקס על נער שמצייר קומיקס; "אני והכלב" – עוד קומיקס על חיות מחמד; פרסומת לחנות כלי נשק עם המלצות מפי ברוך מרזל, ברוך גולדשטיין, הרב כהנא ופעיל חמאס שנראה כמו מרגלית צנעני; קומיקס על פי השיר "Creep" של רדיוהד ועוד.

פרסומת: רשת צליל.

פרגמנט: "התחושה המוזרה שהרגשת בין הרגליים כשצפית בסרטים לא היתה גירוד רגיל, זו היתה מחלה קטלנית המתפתחת באיבר מינו של כל בתול הצופה בסרטים כחולים. ימיך ספורים ומדודים, אחרי שאיבר מינך הזעיר יכוסה כולו בפטריות הירקרקות ובנוזל המוגלתי, תגלה שהפריחה המצחינה עברה גם לבית השחי, לתנוך האוזן, והתמקמה לה גם בין שיני החלב שלך. השלב הבא הוא מוות בייסורים כאשר הפטריות העבשות יחסמו את קנה הנשימה שלך. בהצלחה" (צימליך, עמ' 12).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 7

1994
עותקים: 1,000 (הערכה)
32 עמודים
A4

משתתפים: הסנביץ' (אמיתי סנדי), אדוארד (ירון ניסקי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), אייל B (אייל בן משה), אלעד גולדנברג, דיוויד טומי נוספרטו, ברלי אנונימוס (רועי ברלנד), ריקרדו, טום וייטס, שי רייטר.

תוכן: פרסומת עצמית ל"סטיות של פינגווינים – המועדון"; "אני חושב שחלמתי עליך" (סיפור); "רחוב סומסום" – הקומיקס המפורסם על קיפי המשתמט והלינץ' הבלתי נמנע; ראיון עם להקת Post Mortem Romance של רועי ברלנד (ברלי אנונימוס מ"סטיות"), אופיר קצמן, יובל בן מרדכי ומוני פאר, שעושה "גריינד קור פטאלי"; "הערפד הפסיבי – פרק אחרון" (מעין שכתוב והרחבה של הפרק שהופיע בגיליון מס' 5); "פרוזה שעירה" (סיפור); "אצטרובל במנוסה" (קומיקס על מציאת רון ארד בתוך עכוז של מחבל, והחזרתו לשם כלאחר כבוד); "מופע הרוק של אדוארד" על הלהקות פרימוס ו-Type O Negative; "חלום עליכם" (קומיקס ובו נער מגשים את חלומו לקיים מין אוראלי עם לימור לבנת); "ביבר הזכוכית", פרק 2 (קומיקס); "המחסל" (קומיקס ארס פואטי); "התפוצצות בהירה" (קטע פרוזה); עיבוד קומיקס לשיר "Frank's Wild Years" של טום וייטס ועוד.

פרסומות: צליל (חנות דיסקים בכפר סבא).

פרגמנט: "קורא יקר: מוצר זה יצא את מפעלנו כשהוא טרי וטוב. המערכת עושה הכל כדי שטעמו המיוחד יישמר כל הדרך עד אליך. אם בכל זאת אתה חש שהמוצר פגום, אנא שלח אותו באריזתו המקורית לת"ד 1195 כ"ס, ונוכל למכור אותו לעוד פראייר" (עמ' 2).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 8

1994
עותקים: 5,000
36 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), א' צבי ס' (אמיתי סנדי), ריקרדו ו', אייל B (אייל בן משה), מופע הארנבות של ד"ר קספר, בסאם עבדולרחמאן, משה זר אביב, עמיחי קטן, יניב ב. הרוש, ירמי פינקוס, ח"מ/מ' צמה.

תוכן: סאגת ההמבורגרים הגדולה; "שמש של יום אחד" – שת"פ עם מופע הארנבות של ד"ר קספר; המדור "לא כדאי", שממליץ מה לא לעשות (והפעם: מקדונלדס, מועדון הדוליטל, פיצה האט); "הרווקה והקצב", קומיקס מאת רותו; "מופע הרוק של אדוארד" על Carter USM; "ביבר הזכוכית", פרק 3; סיפור קצר על קניבליזם מאת יניב ב. הרוש (הוא לא היה שוער של הפועל ירושלים?); ראיון עם להקת השפן הנכון; קומיקס על נקרופיליה (הופיע קודם לכן בגיליון מס' 5); פינקוס בקומיקס סמי-בלשי ועוד.

פרסומות: מועדון זמן אמיתי, סקין טריפ קעקועים, צליל – הקומה השנייה (חנות דיסקים בכפר סבא).

פרגמנט: "שוב אני איתכם, האביר הבודד הרוכב בכבישי הצדק במלחמתי הבלתי פוסקת בכוחות האופל הקפיטליסטים הפועלים להריסת כל פינה טובה בעולמנו. חכו חכו נבלות, זו רק ההתחלה, בזכות בית הספר לחבלה שעשיתם לנו בלבנון נגמור את כולכם אם לא תענו מיידית לדרישותינו הצודקות והצנועות (פירוט מלא של דרישותינו בבטאון המחתרת הקובנית 'מחשבים וכיף')" (אדוארד, עמ' 20).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 9

ינואר 1995
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), סבא צימליך גודמן, אייל B (אייל בן משה), ירמי פינקוס, ניל מנוסי, אבי פיטשון, ביבאר זה שם (משה זר אביב), טל גלצר, מופע הארנבות של ד"ר קספר, ברלי אנונימוס (רועי ברלנד), בסאם עבדולרחמאן, ליאור רון, סיון זוהר, עוזי בנימין, ארז שפירא, הערפד.

תוכן: קומיקס על גן ילדים שמסתיר בין כתליו מחנה ריכוז מודרני; המדור של סבא צימליך (כולל גרפולוגיה); Tank Boy – קומיקס על חייל שגונב טנק; סקירות על המאייר ניל מנוסי ועל ירמי פינקוס (מעורר חשד: שניהם תרמו קומיקס לגיליון); קומיקס על פי סיפור של פיטר ביקסל; "מופע הרוק של אדוארד" עם מופע אורח של פיטשון, זר אביב, ליאור פלום ואייל בן משה; קומיקס ובו שלגונים כמטאפורה לפנזינים; ראיון עם להקת הגן האנוכי; "שמש של יום אחד", פרק שני; "קרימינולוגיה למתחילים" עם הסברים על גניבות מחנויות (לא משתווה למדריך ב"כלב ציוני" 12, אבל חינני); "בועלי בניין" – קומיקס על פועלי בניין חרמנים; המדור "לא כדאי", שממליץ מה לא לעשות (והפעם: "הקומדי סטור"); קומיקס על להקת עושים צרות (ושירם "יש לי פרופיל 21") ועוד.

פרסומות: מישל מגזינים, רשת חנויות צליל, "Age of Panic" – "האוסף אלטרנטיבי האולטימטיבי" מבית הליקון (היברידי משהו: גראנט לי באפלו לצד באדי קאונט מאדרפאקה).

פרגמנט: "אני גמור. אני מת. מתתי מחייך. מתתי למען מטרה נעלה. אין דבר שמשתווה להתחלות של הופעות, וזו בהחלט סיבה מספקת לרדת מהארץ" (אבי פיטשון, עמ' 17).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 10

מאי 1995
עותקים: 5,000
28 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), סבא צימליך גודמן, טל גלצר, שחר טל, Roaches Hill (אייל בן משה), אילן מרגושס, ערן קרן, זאב אנגלמאיר, מופע הארנבות של ד"ר קספר, און סריג, I Need בלייטון, גיל רימר, ארז שפירא, ירון דמר (ואולי עוד כמה – בשלב הזה כמה מהחבר'ה התגייסו ושינו או הסתירו את שמותיהם).

תוכן: המדור של סבא צימליך; קומיקס על נפגעי הלם קרב; אזכור סודי לאשר זנזורי; קומיקס פעולה; המדור "לא כדאי", שממליץ מה לא לעשות (והפעם: דנה אינטרנשיונל וסדרת הטלוויזיה "איצ'ה"); עצומה נגד הרייך הרביעי (על העצומה לא היה ניתן לחתום – היא הודפסה באותיות לבנות על רקע שחור); "מופע הרוק של אדוארד" על The Reverend Horton Heat ("אלביס פוגש את פיית נו מור"); "שמש של יום אחד", פרק שלישי ואחרון; גלצר מביא אותה בקישקשתא עם הפרעות אלימות; בן משה שוב מצייר נקרופיליה (הפעם עם ארנב שמבצע את זממו בגופתה של חנית קיקוס); פרסומת למופע הנונסנס של סש"פ במועדון הבמה השישית ("כל ההכנסות קודש להוצאת עיתון 11, להקת אופוניה בהופעת נויז אלטרנטיבי"); הגיגי אנגלמאיר ועוד.

פרסומות: הלפר ספרים, מישל מגזינים, האלבום "King for a Day, Fool for a Lifetime" של פיית נו מור (ייבוא: הליקון), רשת חנויות צליל.

פרגמנט: "אם בן אדם (?) מוציא תקליט רק בגלל שחתכו לו את הזין, אז הגיע הזמן לעצור ולחשוב רגע על העולם הדפוק שאנו חיים בו. [...] יותר מדי זמן נשלטנו על ידי המדיה שמנסה לטפטף לנו כמו אינפוזיה מה לראות, מה לשמוע, להריח, למשש או לצחוק. זה בדיוק הזמן לשבת לבד ולחשוב מה אני אוהב באמת – ולעשות את זה. זה כל כך פשוט עד שזה מופיע בפרסומת לנעליים: Just Do It" (עבדולרחמאן, עמ' 12).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 11

יולי 1995
עותקים: 5,000
28 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), זאב אנגלמאיר, ביבאר זה שם (משה זר אביב), פטרי בלנובסקי, נמרוד, טל גלצר, מיכאל הנגבי, אילן מרגושס, בסאם עבדולרחמאן, סבא צימליך גודמן, עידן רבי, ארז שפירא, און שריג, תמר ברק, ניר מטרסו.

תוכן: "מפרע תבגואתי" (קומיקס מאת טל גלצר); סיפור על קייטנה ליתומי צה"ל; אדוארד על סופרגראס; סקירה/ראיון עוין עם להקת השפן הנכון ("אוי לא, זה הבן זונה מ'סטיות', תעוף מפה ילד"); מיכאל הנגבי מראיין את להקת הקולים; "פובליציסטיקה" עם סקירות על "קלינית" 1, "אורגזמה ויזואלית" 1, "מלחמת המילים" 2, "מיץ פטל" 1; "פיית השיניים" (קומיקס על אומנת שמטמינה כלי נשק מתחת לכרית של ילדה המאבדת את שיניה באופן נורמלי); המדור של סבא צימליך (עם בונוס: סקירה על להקת ה"הארד קור מטאל" בון ג'ובי); "הערפד הפסיבי"; קומיקס על ילד שנותר מחובר לאמו באמצעות חבל הטבור; "זה רעיון!" (אנגלמאיר) ועוד.

פרסומות: חור בשחור (חנות תקליטים בתל אביב), מישל מגזינים, הלפר ספרים, לייזר אקשן בכפר סבא.

פרגמנט: "חברי המערכת מצדיעים בתרועת הוקרה לדיוויד בלו מהרצליה שתרם!!!!!! 200 ש"ח!!!!! לעיתוננו הקט. ההפתעה המוחלטת באה עלינו בעיצומה של מסיבת 'סטיות'. [...] אין ספק כי דיוויד הוכיח לכולם שהילול שמו של לוטן קפלנסקי היה מוקדם מדי, ואפילו מיותר, ובכלל לא נתפלא אם כל הסיפורים עליו היו נכונים (גם הסיפור עם הכבש והסמרטוטים). לוטן אתה זבל, מה זה שישים שקל? אין לך בושה? יא הומו" (עמ' 3).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 12

דצמבר 1995
עותקים: 5,000
28 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), סיון זהר, ניבה, און שריג, ניר מטרסו, קרן ציטר, אייל B (אייל בן משה), ביבאר זה שם (משה זר אביב), יניב זך, ניל מנוסי, זאב אנגלמאיר, ניר וייס, שי פלג.

תוכן: שער ממש מכוער; עלילות אלי נהג המשאית; "פובליציסטיקה" עם סקירות על "The Johns" של ירמי פינקוס ורוגל אלפר, "אורגזמה ויזואלית" 2, "יהודים רוצים רק לכייף" ו"מלחמת המילים" 3; מדור נשים (ובו מתכון לנקניקיות בבירה ולהרג גבר באמצעות מכשיר סודה); "הערפד הפסיבי"; סיפור מתוך "יהודים רוצים רק לכייף" (מאת יניב זך); "החלום" (קומיקס מאת ניל מנוסי ושי פלג); "החלאות!", "תופעות בארץ ישראל: ריקי המסריחה!" (אנגלמאיר); הזמנה לתחרות הגרפיטי; קומיקס על פי מונטי פייתון ועוד.

פרסומות: סימניות של גילה אנגלמאיר, "אריאל קרס – מורה לגיטרה", מישל מגזינים, מצוק (חנות כפר סבאית לציוד טיולים), קומיקס אקספרס.

פרגמנט: "ג'יזס, אנשים. משעמם. תתחילו להתבטא. אתם צעירים, תתחילו להיות חסרי מנוח. תוציאו אנרגיה בדרכים יצירתיות, לא רק בנוער מרצ. תזיזו ת'תחת. תסגרו רגע ת'טלוויזיה ותודיעו לעולם שאתם קיימים ושווים התייחסות. עכשיו, לפני שהצבא יבלע אתכם, ויירק אתכם החוצה כעבור שלוש שנים, מקומטים, זקנים, מרובעים קטנים. [...] אל תכתבו למגירה, תוציאו ת'מגירה ותדפקו לאנשים בראש" (מתוך ההקדמה, עמ' 2).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 13

מאי 1996
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אייל B (אייל בן משה), נגה טלטש, סבא צימליך גודמן, ארז שפירא, הסנביץ' (אמיתי סנדי), ירמי פינקוס, אורי ברוכין, זאב אנגלמאיר, צביקה גוטר, און שריג, ביבאר זה שם (משה זר אביב), אדוארד (ירון ניסקי), שירי בורכרד, איה, ערן בנקוזי, מעיין ס'.

תוכן: בחורה כותבת שירה ארס-פואטית בשירותים; המדור של סבא צימליך; "שירה" – קומיקס ובו אלי נהג המשאית נחטף ועובר מסכת של ייסורים; ראיון עם אתגר קרת ורותו מודן בעקבות ספרם "לא באנו ליהנות"; פינקוס עם קומיקס על מסחורם של תחתונים ריחניים; אורי ברוכין עם הסבר סופר בסיסי על קומיקס באינטרנט (בכל זאת, 1996); אנגלמאיר מציג: "LSD בחוף בוגרשוב"; המדור "פובליציסטיקה" עם סקירות על אקטוס טרגיקוס ועל "אורגזמה ויזואלית"; פוסטר של "הערפד הפסיבי"; עוד אנגלמאיר: עלילות תנ"כיות; "הערפד הפסיבי", עונה שנייה פרק 3 (כולל פורטרט עירום של היוצר); "מופע הקולנוע של אדוארד" על מוזיקה אלקטרונית. אורח: סטיבן הוקינג; קומיקס על תוכניות אירוח; מכתב קוטל מאת קוראת מודאגת ועוד.

פרסומות: מצוק (חנות כפר סבאית לציוד טיולים), מישל מגזינים, הלפר ספרים, רשת חנויות צליל.

פרגמנט: "האינטרנט היא המקום לחובבי ביזאר. איפה עוד תוכלו לצפות מהצד בדיונים של נקרופילים (חלקם אמיתיים), ולמצוא תמונות של רוכבי אופניים מרוחים?" (ברוכין, עמ' 15).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 14

אוגוסט 1996
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), טל גלצר, יגוש, אתגר קרת, איה, אייל B (אייל בן משה), נמרוד B (נמרוד בן משה), אבי פיטשון, סאלי, ניר מטרסו, בועז גל, זאב אנגלמאיר.

תוכן: קומיקס תוכן העניינים האגדי מאת טל גלצר; How to Make a Good Script Great (סיפור קצר מאת אתרגר קרת); "פזמונים שפינגווינים מתעבים במיוחד", "לא לנשים בלבד" (אנגלמאיר); "הסנביץ המיסטי" (קומיקס על התגלות באמצעות לחמנייה); "הערפד הפסיבי – עונה שנייה, פרק 4"; סקירה על רוק בלגי; "ארבחטה פריימאכטה" (רשימה מאת אבי פיטשון); פרק נוסף בעלילות אלי נהג המשאית; "בחן את עצמך – האם ספתא שלך מתה" ("בפעם הבאה: בחן את עצמך – האם אתה נועה בן ארצי?"); "חובזה רימיקס" (קומיקס של ניר מטרסו על פי סיפור של אתגר קרת); ועוד.

פרסומות: מישל מגזינים, מצוק (חנות לצרכי טיולים בכפר סבא), סימניות של גילה אנגלמאיר, קומיקס אקספרס, "הכוכב הכחול" (סרטו של גור בנטביץ).

פרגמנט: "מהו סוד האמנים? הידיעה שדמיון אינו אלא זיכרון של מקום/מימד אחר. אנחנו לא ממציאים כלום. כל קומבינציה קיימת איפשהו. כולנו היינו, ואנחנו ברגע זה, היטלר, אריק, בנץ, שרה נתניהו, השד השמאלי של דונה, האשך הימני של סטיב, מקדש אצטקי, אחותנו הקטנה, הכדור שפילח את גבו של רבין, וכיו"ב" (אבי פיטשון, מתוך "ארבחטה פריימאכטה", עמ' 16).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 15

ינואר 1997
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), קורן שדמי, סאלי, זאב אנגלמאיר, נילי בקר, נטי מנדל, ירמי פינקוס, משי קליינשטיין, גלנדון ש' (רני לבנון).

תוכן: קומיקס של פינקוס על ביקור אצל זונה רוסייה אוריגינלית; "חזון עצמאות" – קומיקס על רצונם החופשי של שדיה של יעל בר זהר; "פובליציסטיקה" עם סקירות על "מלחמת המילים" 5, "שלפוחיות חינם", "קוף מכונף" 2 ("חרא! חרא! חרא! חרא! חרא!"), "המימד העשירי" 1 (בטאון האגודה הישראלית למד"ב ופנטזיה), "בעבור חופן דולרים" 2, הספר "סמטאות הזעם" של אתגר קרת ואסף חנוכה, מעין פרסומת לספר האוסף של "הערפד הפסיבי" וכמה חוברות של אקטוס טרגיקוס; "נערה על מרפסת" – סטריפ מאת גלנדון ש'; איור של סנדי חותך ורידים בתור למשרד הקב"ן; "הקריצה", "תופעות בארץ ישראל: המומחה", "פירה מרילין מונרו" (קומיקס של אנגלמאיר); "מיכאל שלי" – סיפור קומיקס על אפליה ותוקפנות כלפי רומנים בחברה יהודית; "עור התוף" עם סקירות על ג'ון ספנסר, מובי, Boss Hog ועוד; קומיקס על סלקציה ביציאה למסע תיכוניסטים בפולין; גיליון מס' 5 של "שלפוחיות חינם" (מאת גלנדון ש'); פינת הגרפיטי מארחת את ליאור רון; ועוד.

פרסומות: מישל מגזינים, קומיקס אקספרס.

פרגמנט: "הורים מטומטמים מתלוננים בחנויות ש'סטיות' הורס להם את הילדים. אותם הורים שמלעיטים את ילדיהם ביעל בר זהר, ליאור מילר, סנדי בר, ושאר האבות הרוחניים של התרבות הישראלית החדשה. [...] כולם רוצים להיות דוגמנים – רק צריך לחשוף את הציצי או מה שלא יהיה ולחייך הרבה. אחר כך אתה כבר זוכה בכפולת הצבע ב'ידיעות' או 'מעריב' – אדם גדול! עילוי!!! אין מה לעשות, נחזור למקלות ולאבנים – מלחמה!" (מתוך ההקדמה, עמ' 2).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 16

מרץ 1997
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), קורן שדמי, סבא צימליך גודמן, שמעון, ארז שפירא, זאב אנגלמאיר, דודו גבע, סאלי, מיכל וקסלר, אסף כיפורה.

תוכן: פרק נוסף בסאגת הקומיקס על אלי נהג המשאית; "נישוק עכשיו" (כרזה), "שושקה עושה פירסינג" (אנלגמאיר); המדור של סבא צימליך; השתפכות בעקבות הקמת תחנת הרדיו 99FM; סקירת פועלו של דודו גבע; "פובליציסטיקה" עם סקירות על "העין השביעית", "בעבור חופן דולרים" 3, אקטוס טרגיקוס, "שפיץ" (בטאון אגודת הקריקטוריסטים הישראלית) ו"סטיות של פינגווינים" 16; "עור התוף" עם סקירות על וסלי ויליס, ג'רוויס קוקר, וראיון עם רוגל אלפר, לרגל צאת אלבומו "פסיכופת צעיר"; יגאל וחגי עמיר – זכרונות מימי הגן; "הזבוב" – סיפור מאויר מאת דודו גבע (הופיע מאוחר יותר, ב-2006, ב"ספרות זולה" 2); "במנוסה" – קומיקס על צעיר שרוצה להתקבל לעבודה בעיתון אך נדחה משום ששירת בצבא ועוד.

פרסומות: מישל מגזינים, מצוק (חנות לצרכי טיולים בכפר סבא), קומיקס אקספרס, לינק מחשבים (חנות מחשבים בכפר סבא).

פרגמנט: "אני חושב שהמצב היום קטסטרופלי. אתה יודע, שדר רדיו אמר לי שהוא שמע את הדיסק שלי בבית ומאוד נהנה, אבל הוא יתקשה להשמיע אותו ברדיו מסחרי. לא יכולתי להימנע מלקשר את זה לכל מיני משטרים טוטליטריים, שאנשים נהנים בבית, בסתר, מדברים שבשדה הציבורי חייבים להתרחק מהם" (רוגל אלפר בראיון למשה זר אביב, עמ' 15).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 17

יוני 1997
עותקים: 5,000
32 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), אבי פיטשון, סאלי, זאב אנגלמאיר, קורן שדמי, גלנדון ש' (רני לבנון), אורי פינק, אדולף היטלר, ח"נ ביאליק, צחי רולניק, דדידובי (עודד ונגר), סבא צימליך גודמן.

תוכן: "ברגים משוחררים – הצהרה ראשונה" (מניפסט אנרכו-אקזיסטנציאליסטי מאת אבי פיטשון); "קרום הבתולים של דנה" (סטריפ של דדידובי); "פובליציסטיקה" עם סקירות על "ספיידרמן" בעברית, "ביצים וקציצות" של ניר מטרסו ויעל ביתן, "קוף מכונף" 4 ("גדי ברינקר אף הופיע ב'מעגל הקטן' אצל גל אוחובסקי"), "אדיפוס התמים" 1-2 (פנזין מוקדם של עודד ונגר), "דף חדש" (בהוצאת הסיטי הול בחיפה) ו"בעבור חופן דולרים" 4; "סיפור קצר על אהבה" (קומיקס מאת גלנדון ש'); קומיקס על שוד בנק מאת קורן שדמי; "הניצוץ" – שילוב בין נאום של היטלר לשיר של ביאליק (ולצדו תמונה של ביאליק עם שפם היטלראי); "שושקה בתערוכת השלל", "שושקה והנמלים" (אנגלמאיר); "עור התוף" על פסטיבלים באירופה וקוקטו טווינס; צחי רולניק על ג'ון זורן; "אלי בדרכים", פרק 5 (המשך עלילותיו של אלי נהג המשאית); ראיון פוסט-התפרקותי עם מורג רובננקו, סולנית סדרני הדשא ("אין לי כוח לחרא הזה, מדינה מחורבנת"); "במנוסה" – קומיקס על ניסיון התאבדות כושל מאת הסנביץ'; "… וגמרנו" – קומיקס איבוד הבתולים של גל ("טל") וסיגל ("ליטל") מ"זבנג" (צויר על ידי אורי פינק, שהעדיף לא לחתום על יצירתו) ועוד.

פרסומות: Librairie du Foyer, סימניות של גילה אנגלמאיר, סדנת קיץ עם רותו מודן וירמי פינקוס בבית הספר ויטל, עמותת עם חופשי.

פרגמנט: "אני בורג משוחרר – אינני חייל, אינני מועסק במשרה מלאה, אינני מועיל למדינה בשום דרך בסיסית, רץ דרך הטיפות של נסיונות האונס של המנגנון. אני בורג משוחרר – קפיץ דרוך על סף שחרור – הוזה בפראות חסרת גבולות אל תוך לילות הכרך בנשימה האחרונה של סוף הקיץ, כשהד שברירי של לידה מחדש נוגע-לא נוגע, מבטיח סערת רעם" (אבי פיטשון, מתוך "ברגים משוחררים", עמ' 2).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 18

אוקטובר 1997
עותקים: 5,000
36 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), נטי מנדל, דדידובי (עודד ונגר), זאב אנגלמאיר, סאלי, תא"ל גדי, אל"מ בני, יריב אמיתי, אבי פיטשון, שאול חנוכה, גלנדון ש' (רני לבנון), רוגל אלפר, רוני פיאלקוב, סבא צימליך גודמן.

תוכן: צילום זירוקס של תחתונים שעליהם צויר פרק של הקומיקס "שושקה" (נשלח לאנגלמאיר ממעריצה אדוקה); "שושקה והפפראצי"; "לביבה חמה ומתוקה – שיחות לוהטות לימים הנוראים" (מעין משבצות פרסומת מאוירות); "לזקור ולא לשכוח – אורית באושוויץ" (קומיקס על יצרים במסע זיכרון); סיפור על היום שבו תופצץ תל אביב; "דתי בסינרמה"; פרסום לקראת תחרות הערווה של התשעים; "מרדימים את יבגני"; "המינהל לחינוך ערכי"; הרחבה על במאי הזבלונים אנדי סידאריס; הרחבה על חברות הקומיקס Mile High ו-Fantagraphics; ספוט על תחנת הרדיו העולה 88FM; ביקורת נגד אברי גלעד; סקירת פנזינים ושאר פרסומים: "במחתרת" (גיליון 2), "אנונימוס", X Men, "קמלוט" (מגזין המוזיקה של המועדון בעל אותו השם), "קול החי" (בטאון האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים), No Limits (מגזין מוזיקה קטן של NMC), "עיתוננו", Hate (פיטר באג); ביקורת משוטטת – קולנוע אירוטי ומסעדת הווייט הול (מאת אנגלמאיר ואדוארד); כתבה על להקת הזוהרים; "השבוע בכרך" – סיפורים אמיתיים מהחיים בעירנו (אנגלמאיר); "עור התוף, עם סקירות על Jane's Addiction, לו ריד ואחרים; קטע מתוך "גליון יום הדין" של "שלפוחיות חינם" (גלנדון); "אזהרה לציבור" (קומיקס של משה זר אביב ורוגל אלפר, כולל פרסום סמוי לרוטב ברביקיו); הפרק האחרון (והאולטרה-מקוצר) בסאגת הקומיקס של אלי נהג המשאית; תסריט עם דאחקות על רוני דניאל ואהרן ברנע (ראיון עם מחבל מתאבד, על אוטובוס, כמה דקות לפני הפיצוץ); "דברי הימים ב' פרק ל"ז" (קומיקס על ברוך גולדשטיין); "בחן את עצמך – האם אתה תימני חטוף?" (מאת סבא צימליך); תיעוד תלייתם בכיכר העיר של יוצרי "סטיות" (בקהל, בין היתר: אנגלמאיר, כוכבי "הערפד הפסיבי", אפי, יוסף הפקיד, גל מ"זבנג", אלביס, צימליך, שושקה, משה זר אביב, אייל B, ג'ון לנון, אלי נהג המשאית, הילד עם צווארון הגולף הגרוטסקי מהקומיקס של בזוקה); פרסומת (צבעונית) לחוברת "סירופ" 1 של אנגלמאיר ועוד.

פרסומות: רשת הפיצוציה, סיכות של גילה אנגלמאיר, מועדון הסיטי הול בחיפה, בית הספר קמרה אובסקורה בחיפה, "Israheller" – אוסף מטאל ישראלי ("יותר מטאל – פחות כסף!!!").

פרגמנט: "ולשאר החדשות: אלפים התכנסו היום בשעה 12:00 בצהריים בכיכר רבין בתל אביב כדי לחזות בהוצאתם להורג של אנשי 'סטיות של פינגווינים' אשר נידונו לפני כשעה בבית הדין המיוחד לענייני אחדות העם למוות בעוון פשעים נגד העם היהודי, ועקב פרסומים שהוגדרו: תועבה, פריצות, חתרנות והפרעה לשלום הציבור. גזר הדין בוצע לאחר שרה"מ, כבוד הרב דרעי, דחה השבוע את ערעור עורך דינם. נשיא המדינה, כבוד הרב אמנון יצחק, מסר: 'זהו יום גדול לעם היהודי ולמדינת ישראל!'" (עמ' 34).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 19

ינואר 1998
עותקים: 5,000
36 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), דדידובי (עודד ונגר), שאול חנוכה, זאב אנגלמאיר, עידו שחר, אל"מ צביקה (דורון צור), תא"ל גדי, עוזי ברקו, אתגר קרת, מיכל וקסלר, יוסי אסנפי, און שריג, רן חודניק, אבי פיטשון, ענת.

תוכן: קומיקס על תחרות הערווה של הדרום; ראיון עם קוקו בלוף והיתושים; קומיקס על אדם השרוי בתרדמת ומתקשר עם העולם באמצעות זקפתו (לגיליון צורף גם פוסטר של הדבר הזה); "המינהל לחינוך ערכי" מס' 2 ובו חשיפות על זיופים בתחרות הערווה של התשעים, מבזקי מוזיקה, קומיקס על ערוץ הילדים וחשיפות על סינמטק תל אביב; המדור "פובליציסטיקה" עם ביקורת על המגזין האתיאיסטי "אפיקורוס"; ביקורת משוטטת על בית העלמין בחולון; דודו גבע בקומיקס ארס-פואטי; קומיקס על בחור שהתעורר עם איבר מין מעוות; קומיקס על סטודנטים זועמים; הכרזה על הזוכה בתחרות הערווה של התשעים: חני אוחיון (17) מגני תקווה, שצבעה את שערות הערווה שלה בצבעים שונים; הסיפור "פיסטוקים סגורים" מאת אתגר קרת (הנה שתי טיוטות אחרות של הסיפור. הוא גם אמור להוציא ספר בשם זה); ביקורת על תוכנית הרדיו של דן תורן, "הכאןדן" ועוד.

פרסומות: ז'ובינו קעקועים, פסטיבל הקומיקס והפנטזיה השני בבית ציוני אמריקה, Street Cult (חנות "סקייטבורד/אופנה/שיער"), ציורי קיר ויקטור, Psycho Tatoo, גלאם (חדר חזרות), Legalize, גרניX (משחק מחשב), רשת חנויות צליל.

פרגמנט: "'איפה הוא עכשיו?', תהיתי בחשש. חזרתי על עקבותי, קצת לפני החלקה הגרוזינית עמד לו אנגלמאיר ונעץ מבטים במסע לוויה נוסף שהחל באותם רגעים להתקדם גם הוא אל מעבה בית העלמין. 'הוא פשוט פסיכי!', ציינתי בכאב" (ירון ניסקי, עמ' 17).

=

סטיות של פינגווינים, גיליון 20 (על העטיפה: "21")

אפריל 1998
עותקים: 5,000
36 עמודים
A4

משתתפים: אדוארד (ירון ניסקי), הסנביץ' (אמיתי סנדי), ביבאר זה שם (משה זר אביב), סאלי, זאב אנגלמאיר, אל"מ צביקה (דורון צור), טל מסרי, נגה רויך, לימור ניסני, עוזי ברקו, טלי מ', שאול חנוכה, נטי מנדל, מיכל וקסלר, אל"מ בני, אבי פיטשון, רן חודניק, אייל B, חמי, יוסי אסנפי, יריב אמיתי.

תוכן: מכתבים למערכת (מאת: דנה ברינקר, עופר נמרודי, עודד ברולבסקי, גבי מנצור, רווית הראל); "צינת הפחד" (סיפור על הטרדה מינית בבית הספר); "יהיה טוב" – קומיקס בכיכובם של אברי גלעד, דב גילהר, גיל ססובר, גאולה אבן, אמנון אברמוביץ, ביבי נתניהו ומתקפת טילים על תל אביב; "הנהלה חדשה" – מדור מוזיקה חדש (וקצר יומין) ובו סקירות על בתריי זוזיי ו-D Smile של עמי שלו ואורי תכלת; "לקום ולפרוח – סיפור קצר מאת אנגלמאיר כשהיה בן 18 וחצי! מסמך!", "שושקה מתנדבת למישטרה"; "המינהל לחינוך ערכי" על צו פיוס ולהקת Chumbawamba; הזוכה בתחרות הערווה של התשעים – חני אוחיון!; "פובליציסטיקה" עם סקירות על "קוד" (רבעון לאמנות בינתחומית), Bust – מגזין סקס פמיניסטי מארה"ב (החל את דרכו כפנזין), "קוף מכונף" 6 ("הקומיקס עדיין עלוב"), אקטוס טרגיקוס, "ספר הקומיקס הציוני" (מאת עמרם פרת ואמנון דנקנר), "פרופיל 107" (מאת אורי פינק וקורן שדמי) ו"עובראקאסה"; קינה קצרה על התפרקותה של Carter USM; "יוני המניאק" (קומיקס מאת עוזי ברקו ואדוארד); ראיון עם להקת הזוהרים; "קבלת קהל" (קומיקס על חזירים) ועוד.

פרסומות: דרקון הזהב (מכון קעקועים), The Tattooa of Joshua, מצוק (חנות לצרכי טיולים בכפר סבא), מועדון זמן אמיתי, פוגאזי (חנות מוזיקה בנתניה), מורנו קעקועים, רשת למטייל.

פרגמנט: "אנחנו יודעים שהוכרזנו בעבר כחוברת נקייה מהומואים, אבל גם לנו זה קרה, החשש הגדול הפך למציאות. גדי התגלה כהומו. התלבטנו רבות מה לעשות, בסך הכל מדובר באחד משלנו, שהיה אחד משלנו הרבה זמן. אבל בסופה של ישיבת מערכת סוערת הוחלט שלא נוכל לאפשר לו להישאר. לא נוכל להתעלם מדרדור איכות החומר, הפגיעה במורל וכמובן מכל המחלות" (הערת שוליים, עמ' 2).

=

חזרה לעמוד הראשי של ארכיון הפנזינים