"אם אתה קורא את זה, אז הצלחנו", נכתב בהקדמה של הבמאי מורגן יאנג בתוכנית המחזמר החדש Sleepless.
"אתה צופה בהצגת תיאטרון חי", הוא כותב, "ואין שום חוויה אחרת כמוה."
כפי שהדברים עומדים כרגע, אין ממש חוויה אחרת כמוה.
ללא שינה הוא מופע התיאטרון המקורה הראשון, ועד כה היחיד, עם צוות שחקנים מלא שהועלה מאז התפרצות נגיף העטרה.
התעשייה טבלה את אצבעותיה במים לאחרונה עם חזרתם של מופעים באוויר הפתוח, ואילו תיאטרון ברידג 'העלה את Talking Heads – סדרת מופעי יחיד של שחקנים בהם טמסין גרייג ואימלדה שטאונטון.
אבל תיאטראות ווסט אנד עדיין לא פתחו מחדש את שעריהם – ורק בזכות האופי המודרני והמרווח של תיאטרון טרובדור בוומבלי הצליח Sleepless להשיק השבוע.
"יש לנו מזל גדול שאנחנו נמצאים במרחב מודרני", אומרת קימברלי וולש, אחת מכוכבות התוכנית. "זאת אומרת, הביט בגובה התקרות ובגודל המבואה – זה כאילו הכל מיושר לנו."
זה נכון – המקום מתאים באופן אידיאלי לזמנים ויש כמה אמצעים נוספים במקום כדי להניח את דעתם של צופי התיאטרון.
יש מערכת חד כיוונית, תחנות חיטוי ידיים, תשלומים ללא מגע בבר ואוורור מוגבר.
בדרך כלל תיאטרון זה יכול להכיל 1,300 נפשות. אבל זה הצטמצם ל -400 כדי לאפשר ריחוק חברתי בין חברי הקהל.
כתוצאה מכך, בחלק מהמושבים יש צלבים אדומים גדולים כדי להפריד בין המפלגות ולהבטיח שאנשים לא יעברו למושב טוב יותר במרווח (כולנו עשינו את זה).
אמצעי הבטיחות אינם רק מול הבית. מאחורי הקלעים, חברי התזמורת החיה מרוחקים חברתית ומופרדים על ידי מסכים.
Sleepless, שכבר היה בחזרות עם תחילת הנעילה, עוקב באופן כללי אחר עלילת הסרט משנת 1993 עליו הוא מבוסס – Sleepless in Seattle, בה כיכבו טום הנקס ומג ראיין.
הוא מגולל את סיפורו של סם (בגילומו של הכוכב המבוקש ג'יי מקגויסי), האבל על מות אשתו ומגדל לבד את בנו ג'ונה בן העשרה.
לאחר שדיבר עם דודה מייסרת בתכנית רדיו טלפונית, הוא מוצא עצמו לפתע אחד הרווקים המבוקשים ביותר באמריקה.
זה מושך את תשומת לבה של אנני (וולש), עיתונאית המתגוררת בצד השני של המדינה.
זהו סיפור שמתאים במיוחד באקלים הנוכחי.
"הנחת היסוד של המופע מתאימה לעידן ההתרחקות החברתית, עם זוג אוהבים שלעתים נדירות תופסים את אותו המרחב הפיזי", ציינה מריאנקה סוויין של דסק האמנויות.
