הקורמורן

סקירה מאת יוסי ק', אפריל 2006

הקורמורן (אק"א "בימת היצירה של ממלכת ראשכלב", או "בימת היצירה של ממלכת השנאה", אם להסתמך על הגדרותיו העקומות של עיתון "מעריב") היה פנזין אנתולוגי שבסיסו התחלק בין רמת גן, יבנה ושתיים וחצי יחידות דיור בחלק המערבי של קיבוץ נירים (נוף לרצועת עזה, לעתים בריזה מחוף חאן יונס). בשנת קיומו היחידה התאפיין הפנזין בסגנון אקלקטי ומאולתר שכלל בעיקר קומיקס בשחור לבן, ביקורות פנזינים, פרוזה ברמות שונות של איכות, ומה שנראה אז כז'אנר מבטיח – סיפורים מהחיים בגוף ראשון, סלייס אוף לייף סטייל.

בקיץ 2001 מצאה את עצמה קבוצת העורכים והכותבים של "הקוץ", עלון המוסד החינוכי מעלה הבשור, מחוסרת תעסוקה. על פי התקנון, קדנציית עריכת העלון מופקדת לשנה אחת בלבד בידיה של שכבת י"א במוסד החינוכי. במקרה שלנו, צוות העורכים הסתבך בהוצאת דיבה (אחת ממחנכותיהם, סמדר ים, כונתה "אדולף") ונאלץ להוריד את חברי המערכת הצעירים יותר (13-16) למחתרת, שמושבה נקבע בבניין נטוש הסמוך לגדר המערבית של המוסד (המקום נקרא "בית 8", או "אשל", על שם השכבה ששכנה בו לפני שנזנח). דבר הישיבות עבר מפה לאוזן, והן נערכו לאור פנס כיס של אחד העורכים. עם סיום הקדנציה, כמה ממשתתפי העלון פרשו והקימו עם אסופת חלאות אחרת את הקורמורן, שמילא עבורם צורך ראשוני ולא תמיד מוצלח בפורקן והתבטאות ללא גוף מצנזר.

החירות היצירתית שניתנה לחברי הקורמורן עלתה להם בפשיטה שערכו שוטרים ממשטרת אופקים על חדרם של מתן (מבכירי הכותבים בפנזין) ויואב גולן (שעסק בהפצה, וגם היה אחד מעורכי "הקוץ"). הפשיטה הזו עלתה להם בלילה במעצר, בהחרמת המחשב האישי של אביו של מתן ובהלאמת כמות זניחה של עותקים.

הפשיטה המשטרתית הנ"ל היתה תולדה של אירוע מכוער אחר: חודשיים לאחר צאת הגיליון השני של הקורמורן התגלגל עותק של הפנזין לידיו של פובליציסט דה לה שמאטע מ"מעריב סופשבוע". מאיר עוזיאל (השמאטע) קצת נרעש מאחד הסיפורים, סקר ברשימתו את תכני הגיליון ("הכותב הוא כאילו חייל, והוא מזדהה עם הפלסטינים וחולם לרצוח יהודים עד כדי כך שאפילו כשהוא מאונן הוא לא משווה את יעל בר זוהר כנגדו, אלא הוזה על אבן הפוגעת בראשו של חייל ישראלי") וסיכם כך: "נסו רק לתאר לעצמכם מה היה מתחולל אם בעיתון שמוציאים לאור תלמידים בהתנחלות היו כותבים איזה כיף זה להטביע שמאלני בתוך חבית מים, וכמה מצחיק לראות איך הוא מחרחר ומפרפר עד שאין תנועה". אזכור המלה "התנחלות" הקפיץ את יושבי הדסק המנומנמים של שבועון המתנחלים הנכלולי "מקור ראשון", שתוך פחות משבוע מרימים כפולה מזועזעת במוסף סוף השבוע שלהם. ארבעה ימים לאחר מכן מצטרף לחגיגה "ידיעות אחרונות", מה שבאופן רשמי הופך את חייהם של חברי הקורמורן הקיבוצניקים לסיוט, וגם את חייו של נעל חרש, תושב יבנה, שהחל לחוות מחדש את הסיוט מכיתה י', שעיקרו חקירות במשטרה בגין פנזינו המוקדם "דברים שעשיתי עם אמא שלך". חברת קיבוץ נירים בשם בלה קיצוני מעלה את העניין לישיבת מזכירות ודורשת לגנות את הכותבים בפומבי, אולם בקשתה מתמסמסת (ואם את קוראת שורות אלה, גב' קיצוני, החבר'ה מוסרים שהיית חרא של מטפלת בכיתה ז').

מתישהו אחרי שהגל התקשורתי הנ"ל שוכך, מתן וגולן תופסים טרמפ לקיבוץ עם מתנחל שהתברר כלא אחר מאשר בני טוקר, כתב "מקור ראשון" שסיקר את הפרשייה. השיחה מתגלגלת בטבעיות ל"חוליגנים מהקיבוץ שלכם שהוציאו כתב עת", מה שסוחט מהשניים התוודות חסרת בושה. טוקר מוריד אותם במחוז חפצם, ועל פי האגדה מיד אחר כך מרים טלפון למשטרה.

אם נשאיר לרגע את ההצלחה המסחרית (בפרמטרים של פנזינים) הלא מוסברת שבה זכה, מה שהכי מעניין בקורמורן הוא שארבעת הגליונות שיצאו משקפים באופן די נדיר התפתחות רעיונית ייחודית אצל חבריו. הגיליון הראשון, הבוסרי, הכיל פיתוח מסוים של הרוח האנרכיסטית התלושה וחסרת הביסוס מ"הקוץ". הקורמורנים לא הכירו אז כלום והיו די בטוחים שהם ממציאים את הגלגל בכל הנוגע לאנטי-אוטוריטריות. עיון בחומרים שנותרו על רצפת חדר העריכה מלמד שהם באמת לא הכירו הוגים או גופים אנרכיסטיים כלשהם, ושהאנרכיזם הניאנדרטלי שלהם היה תולדה טבעית ובלתי תלויה של דיכוי מתמשך שחוו בבית הספר, בקיבוץ ובתא המשפחתי. למזלם, היה לחברי הקורמורן חוש עריכה מסוים, ורוב המניפסטים הבנאליים סטייל "תסכול ממוקד" נגנזו או (מאוחר יותר) הושמדו.

אם הגיליון הראשון היה התמים מבין הארבעה, הרי שלאחר ההצלחה המסחרית שלו (כ-1,500 שקל בשלושת ימי פסטיבל הקומיקס הראשון בסינמטק תל אביב) והחשיפה לתרבות נגד ברמות שונות של קיקיוניות היה אפשר לראות נסיונות של הקורמורן לחבור אל הזרם הזה (גיליון 2), להוביל אותו (גיליון 3) ולבסוף לאמץ גישה ביקורתית כלפיו (גיליון 4) ולסגור את הבאסטה, וכל זה בפרק זמן של 11 חודשים.

מה הקטע עם השם?

כשאתה גדל בקיבוץ נירים מרביצים בך צפרות כבר מן העריסה: אתה נגמל מחיתולים בפעוטון "שלדג", מתחנך לעלות על האסלה בגנון "פשוש", לומד ללכת מכות בגן "דרור", והולך לבית הספר כדי לחזור לבית הילדים "סנונית" (א'-ג'), ולאחר מכן ל"שחף" (ד'-ו'). הציפורים הנ"ל – כולן יפות, רובן חמודות וחלקן אף מקפידות על חיים בקהילה. קורמורן, זאת יש לדעת, היא ציפור כעורה משהו, שחורה, קורבנית (לא שכחנו את מכליות הנפט) ובעלת צרידות כרונית, שמזיקה רבות לחקלאות הימית (חברנו זיו ק' נהג לומר שכשהוא בא לעבוד במִדגה בקיבוצו וקולט קורמורנים שניסו לשלות דגים אך הסתבכו ברשת ונחנקו למוות – הוא שמח וטוב לו על הלב). אומרים שמשמעות השם בלטינית היא "עורב ים". על כן, נראה היה ששם כמו "הקורמורן" יתאר באופן נאמן למציאות את אופיו של הפנזין: כזה ששואב משורשיהם המקוריים של כותביו ואינו מתנכר להם באופן מוחלט, אך מקפיד לשלוח אליהם יד, לעקור כמה מהם ולפתל את היתר כך שיזרימו מים ומינרלים שיזינו פירות שלא היו אמורים להצמיח מלכתחילה.

פנזינים קשורים

כלב ציוני
Opendoor
תרה"ת
דברים שעשיתי עם אמא שלך
ואגינה קטלנית
עיתון חבורת מאונני הגלידה
Red Eye Mistery
סטיות של פינגווינים
לוזר קומיקס
ילדות עשוקה
מדריך גונזו לקב"ניסט הצעיר
מדריך גונזו לפנזינאי הצעיר
מדריך גונזו להיפופוטמיסט הסקרן
Plan B
פאנקיסט=חייל
פחם
התחמקות אלגנטית

קריאת רשות: קטעי עיתונות על "הקורמורן"

המלצת קריאה – גיליון 2 של "הקורמורן" ("די.ג'יי העיר", תחילת 2002)
"בימת היצירה של ממלכת השנאה" (מאיר עוזיאל, "מעריב סופשבוע", 11.1.2002)
"להרוג מתנחלת זו אמנות נשגבת" (בני טוקר, "מקור ראשון", 18.1.2002)
"אני מקווה שהמחבלים יגיעו וייתנו לחיילים כדור בראש" (איציק סבן, "ידיעות אחרונות", 22.1.2002)
קיבוץ נירים, דף מזכירות 1310 (8.2.2002)
"אני משתוקק להרוג חיילים" (שמעון איפרגן, "כל הנגב", זמן מעריב, 1.7.2002)
"זעזוע בקיבוץ: 'ידוע לנו שמילים יכולות להרוג'" (שירה צוקר, "זמן דרום", רשת "זמן מעריב", 2002)
"עוף, גוזל" ("כאן" 9, בהוצאת אינדימדיה, יוני-יולי 2002)
ביקורת על גיליון 4 של "הקורמורן" בפנזין "ילדות עשוקה" (גיורא קצין, "ילדות עשוקה" 2, הוצאתצירופימקרים, מרץ 2003)
גלנדון ש. סוקר את סצינת הפנזינים ומראיין (בין היתר) את שאלתיאל ("42 מעלות", יוני 2002)

אתרים קשורים

"ליצור קומיקס" – הבלוג של מולי יחבס (ישראבלוג)
האתר של אביב איצקוביץ
עמוד הפליקר של דדידובי

אינדקס

הקורמורן, גיליון 1

הוצאת ראשכלב
אוגוסט 2001
עותקים: 740
28 עמודים
A4

משתתפים: יולי (עינת אבני), נאור קפולניק, סיפולוקס (אלעד אור), פרנק זאפה, יהודנראט (פדריקו גומז), ראלף (אלעד קלסקין), ויקטור (עומר גלילי), Apathic (אביב איצקוביץ'), נרקיס (רות מארק), שאלתיאל (איתמר ב"ז), ג'ורג' (נעל חרש/מולי יחבס), לורנס סומבררו (דניאל לוי).

תוכן: שירים של לורנס סומבררו; תרגום להוראות שימוש של פרנק זאפה (מתוך "We're Only in it for the Money", 1968); פרגמנט על משפחת הקורמורנים מתוך מגדיר ציפורים (היינצל/פיטר/פרסלאו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981); "עוזי" – קומיקס על הרפתקאות אקזיסטנציאליסטיות של נער חולה סרטן; "אורן ומלחמתו באנדרואידים" – קומיקס קומוניסטי על נער המגלה כי מלך ומלכת הכיתה הם אנדרואידים המדכאים אותו ואת חבריו; הטור של פדריקו גומז (יהודנראט) מתוך "מלחמת המלים" 5; קטעי פרוזה; מניפסט תנועת האפוקליפסה, תנועה לתיקון העולם באמצעות השמדת המין האנושי שהחלה את דרכה ב"הקוץ"; קומיקס אמו באנגלית; קורמו-לוח.

פרגמנט: "תנועת האפוקליפסה הוקמה בשנת 2001 במוסד החינוכי מעלה הבשור, והיא מונה חבר אחד וביוגרף אחד. מדובר בתנועה רצחנית ולחלוטין לא פציפיסטית. כרגע לא מקבלים חברים חדשים" (אלעד קלסקין, עמ' 21).

=

הקורמורן, גיליון 2

הוצאת ראשכלב
אוקטובר 2001
עותקים: 780
40 עמודים
A4

משתתפים: יולי (עינת אבני), Apathic (אביב איצקוביץ'), דדידובי (עודד ונגר), ראלף (אלעד קלסקין), נעל חרש (מולי יחבס), לורנס סומבררו (דניאל לוי), ישמעאל (ישראל פאלקה), שאלתיאל (איתמר ב"ז), מאלדורור (מתן).

תוכן: "לחיות ולמות מול הטלוויזיה", הקדמה מדכאת מאת מאלדורור; "בשדה הקרב" – מדור ביקורת קומיקס ופנזינים (נסקרו: פסטיבל הקומיקס, Plan B" 1", "כלום בפיתה" 3, אנתולוגיית הקומיקס "ויקטור" של קבוצת אקטוס טרגיקוס); מניפסט מדכא מאת חזית הנוער האנרכיסטי של הנגב הצפון מערבי; "ואגינה קטלנית", אולי הקומיקס הכי וולגרי ומוכה כלבת שיצא בארץ; רשימות משולחנו של יו"ר תנועת האפוקליפסה (בין השאר על מרים היטלר התל אביבית ועל קשירת קשר להרעלתו של אליהו הנביא); שיר מאת לורנס סומבררו; שיר מאת ישמעאל (מתוך הספרון "עננים! וגשם! ושלג!"); כל מיני קומיקס; ראיון עם אביב גפן, בעקבות עריקתו אל הימין; סיקור ביקורו המהיר של זאק בארץ הקודש; "חלומות מתוקים על חיילים מרוטשים", סיפור המריבה מאת מאלדורור, ושער אחורי ברוח דומה; קורמו-לוח.

פרגמנט: "והם יהיו המשפחה הערבית שאף פעם לא היתה לי, ונתאמן ביחד בג'ונגלים של לבנון, נקפוץ מעל צוקים במדבריות של סוריה ונאכל בקלאווה על חוף עזה. אבל לאט לאט אני אתחיל להתנתק מהם, הם יאמרו שהלכתי רחוק מדי, ריח הדם יטשטש את חושי ואני אהפוך למעין מיתוס ונושא לשיחה במפגשים של ארגוני טרור. מין קייזר סוזה ערבי" (מתוך "חלומות מתוקים על חיילים מרוטשים" מאת מאלדורור).

=

הקורמורן, גיליון 3

הוצאת ראשכלב
פברואר 2002
עותקים: 750
36 עמודים
A4

משתתפים: נגה רויך וסטיב כ"ץ, לוטוס אתרוג, רפאל אזרן ודדידובי (עודד ונגר), TY (כנופיית השבעה), Devo (דוד ששון), שחר כ"ץ, זאב אנלגמאיר, ראלף (אלעד קלסקין), נעל חרש (מולי יחבס), לורנס סומבררו (דניאל לוי), שאלתיאל (איתמר ב"ז), מאלדורור (מתן).

תוכן: "בשדה הקרב" עם סקירות וביקורות על "AM 6", "לוזר קומיקס", "שבדי קטן", "יומן מסע", "חרא בתחת" 3, "כאן" 6, "מה מסריח מדגים באהבה" ועוד; "לגיטימציה לאלטרנטיבה" – קינה ביקורתית ל"סטיות של פינגווינים" שנלקחה מהגיליון השמיני של "בעבור חופן דולרים"; קומיקס על האיש שלעס מסטיק כמו אדם זקן ועל הרגלי הקציר שלו; עוד קומיקס; פרוזה; מכתב פתוח מחבורת השבעה, שבוזזת את באר שבע בשם האנרכיה; תשובתו של מאלדורור לעיוות וסילוף דבריו בתקשורת (ר' גיליון 2); אנגלמאיר מציג: עוד פרק של שושקה, וגם "האיש עם איבר המין הכי ארוך בעולם"; הפרק הראשון של קומיקס בהמשכים שנקטע ובצדק (וכתוצאה מכך: נעל חרש פורש מהפנזין לטובת תחום החינוך וההדרכה); מונולוג מאת שאלתיאל, על האופן המוזר שבו קיבל פטור משירות צבאי; קורמו-לוח (ובו פרסומת אחת בתשלום, למורה נהיגה).

פרגמנט: "הקורמורן יוצא לאור על ידי הוצאת ראשכלב ובשיתוף עם חזית הנוער האנרכיסטי של הנגב הצפון מערבי, ובשם החופש של בן אדם אחד לצייר לבן אדם שני צלב קרס על המצח במקרה שהוא חושב שהשני אכן נאצי ומסוכן לסביבה" (עמ' 3).

=

הקורמורן, גיליון 4

הוצאת ראשכלב
יולי 2002
עותקים: 1,200
44 עמודים
A4

משתתפים: נגה רויך, אבי פיטשון, בועז קדמן, זאב אנגלמאיר, איתי ברוך, לוטוס וקאלי (קוזמו) אתרוג, לורנס סומבררו (דניאל לוי), שאלתיאל (איתמר ב"ז), מאלדורור (מתן).

תוכן: "בשדה הקרב" עם סקירות וביקורות על "מלחמת מים" 1, "עוד!", "סוכנות החקירות של סטיב הגרב האנושית", פרויקט "הכל שקרים", "ילדות עשוקה" 1, "מלחמת השחלות" 1, Plan B" 3", "התחמקות אלגנטית", "כאן מלחמה" ועוד; קומיקס; פרוזה; "יומני הממלכה הגולה" מאת אבי פיטשון, על אנרכיזם מיתולוגי; "הרומן של עם עלי", קומיקס דו-רבדי מאת אנגלמאיר; "פינת הנקמה הקנטרנית" נגד רשת האוזן השלישית (על שלא הסכימה לשווק את הפנזין); פוסטר אמצע מתוך עבודת הגמר של שאלתיאל; חוויות מתא המעצר (מאלדורור); "לוזר קומיקס" במחווה לטין טין; קורמו-לוח ובו סמל מצרי מעיין בדפי קרב של צה"ל.

פרגמנט: "תנועת ההתנגדות למלחמה לא חייבת להיות קשורה לזמן ולמקום. אנחנו לא רוצים שהם ייצאו מהשטחים בשביל שיחזרו לעצמם, או בשביל שהכלכלה תבריא. אנחנו לא רוצים שתקעקעי אותנו או שתקטרגי אותנו כתנועה. העיתון הזה, ההוצאה הזו, הם לא תנועה לשינוי חברתי. הביטלס היו להקה אנטי מלחמתית למרות שלא זכור לי שיר שלהם שדיבר ישירות על הנושא. 'All You Need is Love' הוא אחד המסרים האנטי ממסדיים ביותר שתשמעי, אבל את צריכה להבין אותו בצורה מסוימת שאף אחד בחיים לא ציפה ממך" (מתוך ההקדמה).

הורדות

גיליון 1 | גיליון 2 | גיליון 3 | גיליון 4

=

חזרה לעמוד הראשי של ארכיון הפנזינים