לקומביין

סקירה מאת רוני כהן, מיוצרי הפנזין, ספטמבר 2008

"לקומביין" הוא עיתון מלא בכלמיני קומיקסים וקולאז'ים מפגרים שהרבה יותר מצחיק להכין אותם מאשר לקרוא אותם, המופץ בכמות עותקים מגוחכת בתקופות זמן רנדומליות. עיתון "העיר" כינה את העיתון "פנזין הדגל של אדון לייבל". עד כה יצאו ארבעה גליונות של "לקומביין", ויש סיכוי סביר שייצאו עוד, אבל אין התחייבות ממשית לכך.

בשנת 2005 הסתובבתי עם מרינה בתל אביב, וביחד גילינו חנות ספרים משומשים ששמה הנסיך הקטן. באותה חנות גיליתי אזור של כלמיני חוברות קומיקס מצולמות בשחור לבן. "קומיקס מחתרתי", אמרתי לעצמי בהתלהבות, "זה בטח ממש מגניב. אני חייב חוברת כזאת". שבוע לאחר מכן חזרתי וקניתי את אחת החוברות שראיתי שם. בחרתי בה בגלל שצורף אליה דיסק עם ציור של זאב אנגלמאיר, שאותו הכרתי. בדיעבד התברר שזה היה הגיליון השלישי של "MFM".

כשחזרתי הביתה ופתחתי את החוברת גיליתי שאני לא מבין ממנה שומדבר. הצילום היה באיכות די מחורבנת והקומיקסים היו כתובים בפונט ממש קטן, עד כדי כך שוויתרתי עליהם ממש בהתחלה. חשבתי שעצם העובדה שדבר כזה אשכרה יצא וששמו אותו בחנות הופכת אותו לגאוני באופן אוטומטי. נראה לי שחודש או חודשיים אחר כך דורון סיפר לי שההורים שלו קנו מכונת צילום הביתה, ושזה הדבר הכי מגניב בעולם. זה היה איזה שלוש שבועות לפני פסטיבל הקומיקס או משהו כזה, ועדי (שמשי), שבזמנו פירסמה ב"במה חדשה" ובבלוג שלה סדרת קומיקסים בשם "קורט קוביין בממלכת פירות ההדר" ועוד סדרה בשם "צ'רצ'יל ומתאן", אמרה לי שהיא חושבת להוציא חוברת של קטעים מהבלוג במכונת הצילום של דורון. כל כך התלהבתי מהרעיון שהחלטתי שגם אני חייב להוציא חוברת קומיקס ולחלק אותה בפסטיבל. באתי לדורון ואמרתי לו "אנחנו הולכים להוציא חוברת קומיקס לפסטיבל". הוא ענה בסוג של "אוקיי" כזה, והלך להמשיך לעשות את מה שהוא עושה (ככל הנראה לסרוג או משהו כזה). קבענו יום להיפגש בו והחלטנו להוסיף את נאדב (נדב) למערכת העיתון.

ביום שבו היינו אמורים להיפגש דורון, נאדב ואני כדי להכין את החוברת התקשרתי לדורון בהתרגשות ואמרתי: "מצאתי! אנחנו נעשה עיתון שמדבר על קומביינים! נקרא לו 'לקומביין'!". התקופה היתה תקופת כיתה י"א בתיכון אורה מודיעים ברמת גן, ולדורון ולי היתה מין בדיחה מוזרה כזאת שכללה בתוכה את אווה בראון מזדיינת עם אוכף על קומביין או משהו בסגנון שהיינו מפתחים כדי לעצבן את שמשי. לי היה ברור שבחוברת הקומיקס שנכין יהיה חומר נרחב על קומביין, ופה ושם גם קצת אווה בראון ואוכפים. דורון ענה להכרזה שלי ב"טוב" שכזה, ניתק והלך לסרוג עוד קצת. אני לא הייתי יכול להתאפק, והחלטתי להתחיל כבר את העיתון, ולכן עיצבתי שער כבר בבית. החלטתי לעצב את השער בקולאז' כי זכרתי שגם החוברת המחתרתית הזאת שקניתי כללה בתוכה כלמיני קולאז'ים, והחוברת שאנחנו מכינים הרי הולכת להיות גם היא קומיקס מחתרתי, ולכן היא חייבת לכלול בתוכה קולאז'ים.

קיצר, לקחתי איזה תמונה של מאיה בוסקילה שמצאתי, קשקשתי קצת בעט והשער היה מוכן. הרגשתי שאנחנו הולכים לכבוש את העולם.

אצל דורון ישבנו באותו יום איזה שעתיים-שלוש וסיימנו הכל. דורון כתב כמה מילים, נאדב צייר שלושה קומיקסים, אני עשיתי כמה קולאז'ים עילגים (אני ממש גרוע בגזירה והדבקה), הוספנו עמודים שכוללים בתוכם כמעט כלום (מודעה למנוי או פרסומת למים), סיימנו את החוברת והלכנו לאכול משהו. על הכריכה נכתב "המחיר שבעה שקלים", כי חשבנו שזה מה שראוי לשלם על כזה דבר. בהמשך הדרך התגמשנו בהרבה על המחיר.

במקור החלטנו להכין מהחוברת עשרים עותקים (זה היה נשמע לנו ממש הרבה), אבל במהלך הצילום מספר העותקים הצטמצם בגלל כלמיני תקלות במכונת הצילום. המכונה היתה נוהגת לתקוע ולקמט כל דף שני בערך. בנוסף, אחרי חמישה צילומים היא היתה מתחילה לצלם מטושטש בגלל שהיא היתה "מתעייפת". בסופו של דבר הוצאנו 17 עותקים של החוברת.

דאגנו להפוך כל עותק למהדורה מוגבלת (קישקשנו על כלמיני עותקים שטויות, גזרנו אותם והוספנו או החסרנו דפים). זה היה נראה לנו ממש מצחיק. הוצאנו גם עיתון מתחרה ל"לקומביין", ולו קראנו "האבן השמייחה".

דורון, שמשי ואני קבענו להיפגש בשעה עשר ביום הראשון של פסטיבל הקומיקס, לפרוש שמיכה בחוץ ולמכור את החוברות. בסופו של דבר באמת נפגשנו בפסטיבל ופרשנו שמיכה, אבל אחרי עשר דקות הרגשנו ממש אידיוטים, היה לנו ממש חם והחלטנו לוותר על כל הרעיון.

יום או יומיים אחר כך חזרתי עם מרינה ושמשי לפסטיבל, הפעם כדי להסתובב. סחבנו איתנו את החוברות בכל מקרה. לא זוכר בדיוק למה. בפסטיבל ראיתי את הדוכן של "MFM". באתי אל המוכר בדוכן, שהיה נראה ממש ממש מעוצבן וממורמר, הצבעתי על הגיליון השלישי ואמרתי לו "יש לי את זה!" בגאווה. הוא אמר "יופי" והסתובב. אחר כך שאלתי אותו אם יש את הגיליון השני של "מעין", כי פורסם שם שיר שלי (זה לא אני שלחתי! נשבע! צ'יקי הגיע לבלוג שלי איכשהו וביקש לפרסם). וואו. הייתי ממש אידיוט. בכל מקרה, ראיתי שם חולצה ממש מגניבה ושאלתי את המוכר כמה היא עולה. הוא אמר שהיא עולה 16 שקלים, אבל לי היו רק 15.5. המוכר אמר שזה בסדר ושהוא מוכן למכור את זה גם ב-15.5. אז שמשי עשתה את המעשה הגאוני שעליו אני חב לה את חיי פחות או יותר, ואמרה: "אנחנו יכולים לשלם לך את חצי השקל הנותר בקומיקסים!", ואז שלפה לו עותק של "קורט קוביין וצ'רצ'יל ומתאן". המוכר התלהב, נתן לנו את המייל שלו ואמר לנו לשלוח לו קומיקסים. אז באמת הרגשתי כמו מלך העולם. שמרתי את הפתק שהוא נתן אצלי (נראה לי שהוא עדיין שמור. כמה שזה מפדח!) וכשחזרתי הביתה שלחתי לו כלמיני קומיקסים. המוכר היה כמובן פטר ("עמית כהן"), וככה שמשי ואני התחלנו לכתוב באופן פחות או יותר קבוע ל"MFM".

תקופה קצרה אחר כך פטר שלח לי מייל עם פרסומת לפסטיבל אוגנדפסט, וכתב שאפשר לפתוח שם דוכן אם רוצים. דוכן בפסטיבל קומיקס של ממש היה דבר גדול בשבילנו, והרי לא יכולנו ללכת לפסטיבל אך ורק עם "לקומביין" 1, "האבן השמייחה" ו"צ'רצ'יל ומתאן", שאותם כבר הוצאנו לפסטיבל הקודם ושכבו לנו בבית. היינו חייבים להכין חוברות חדשות!

ביום שישי אחד קבעתי מפגש במרום נווה (איזה פארק ברמת גן), שבו נכין חוברת קומיקס לפסטיבל. כשהגענו למרום נווה והוצאתי את העיתונים והדבק והעטים והמספריים והדפים הגיעו כמה ערסים ואיימו להחטיף לנו מכות. מיד ברחנו משם לגינה קרובה, ושם הכנו את "לקומביין" אחד וחצי (או: גיליון הכוכבית). בחוברת הזאת, שהיתה ברובה נגד "זבנג" (עוד לפני חולצות "זבנג זה חרא". נשבע לכם) השתתפו לירי, מרינה, דוגי (דור), ביל (גל), נאור, נאדב ואני. גם עליה עבדנו בערך שעתיים, ואז הלכנו להתנדנד על הנדנדות. היה כיף.

הפעם הקצבנו לחוברת 17 עותקים במכונת הצילום של דורון (דורון: "בחייך רוני! גם זה יותר מדי!"). בסופו של דבר יצאו בערך 12. את החוברת לא הידקנו בגלל שהיתה בעיה עם הקיפול של הדפים.

לאוגנדפסט הגענו דורון, שמשי, מרינה, אני ועוד ידידה בשם סשה נרגשים עם ה"לקומביין" החדש, החוברות הישנות, חוברת חדשה של שמשי בשם "חוברת הקומיקס הפוסט-מודרנית של הדמות הזאת שאין לי שם בשבילה", עשרה עותקים של דיסק שהוצאנו ל"מופע האימים של לוין קיפניס" ועוד שני עותקים של דיסק די.וי.די של שמשי, שכולל בתוכו סרטון בובות ששמו "Tea Time of the Living Dead" (שגם לי וגם לה אין עותקים שלו. נראה לי שליונה יש. לא בטוח. אני פשוט זוכר מישהו שדומה ליונה שלקח אותו. אם כן אשמח לקבל עותק צרוב שלו). בפסטיבל לא היינו בדיוק הצלחה מסחררת. אחד הרגעים שאני הכי זוכר היה שגבי בן משה עבר בין כל הדוכנים ונעצר ליד כל אחד מהם ובדק את החוברות, ועלינו הוא הסתכל מרחוק בזלזול ואז חזר לשבת בדוכן שלו. אחרי איזה חצי שעה בערך החלטנו שאין טעם לנסות למכור את הקומיקסים בכסף והתחלנו למכור אותם תמורת חיבוקים או מעגלי קווה קווה. גם זה לא הלך משהו. יצאנו מהפסטיבל בערך באחת (היינו צריכים לתפוס אוטובוס) והשארנו לפטר את כל העותקים של החוברות, שיעשה איתם מה שהוא רוצה.

ביולי-אוגוסט 2006 ההורים של דורון היו בסין. אני עבדתי באותו הזמן בקייטרינג של בית ליסין. הייתי נוהג לחזור בכל ערב לבית של דורון, לשתות מרק, לראות את הדי.וי.די הופעה של בון ג'ובי שהיה לו בבית וללכת לישון. זה היה ממש כיף. באיזה יום אחד באותה תקופה יצא שנאור ואני ישבנו אצל דורון בשתיים בלילה, שתינו תה והחלטנו להכין את "לקומביין" 3. ישבנו על החרא הזה עד ארבע-חמש בבוקר. כשסיימנו אותו דורון הכריז שזה המאסטרפיס של "לקומביין". אני די בטוח בזה שהוא צודק.

את הגיליון הזה תיכננו להוציא ב-7 עותקים שלמים לפסטיבל הקומיקס (דורון: "עזוב. אין טעם ליותר"), אבל אחרי שני גליונות המכונה שבקה חיים. את חמשת הגליונות הנותרים צילמנו במדפסת/מכונת צילום בבית של בנישי (מתן) בבוקר לפני שיצאנו לפסטיבל. הפעם כל הגליונות היו מהודקים, חוץ משלי ששזור בחוט.

את הגליונות של "לקומביין 3" חילקנו בעיקר ליוצרי קומיקס בפסטיבל. אני זוכר שנתנו עותקים לפטר, לאיתמר ב"ז ולאריאל ויסמן (שלו די דחפנו את זה לתוך הידיים). לא זוכר למי עוד.

על הגיליון הרביעי של "לקומביין" התחלנו לעבוד דורון ואני בתקופה שבה הייתי קצת לפני היציאה מהצבא, במקביל ל"גולדמינץ" ול"עוגה!" (יש פרסומת ל"לקומביין" 4 ב"עוגה!"). ישבנו אצלי, הכנו כמה דפים, התפוצצנו מצחוק ועזבנו את העניין. איזה ארבעה חודשים אחר כך דורון ואני נפגשנו שוב והוספנו עוד כמה שטויות לחוברת ושוב שכחנו ממנה. באיזה יום שישי משעמם אחד דוגי ודורצח (דור) היו אצלי, הוסיפו גם הם קומיקסים לחוברת ושוב שכחנו ממנה. כשדורון ואני החלטנו להתחיל לעבוד על הפנזין "האגרטל של דודה" נזכרנו שוב ב"לקומביין 4", והחלטנו לסיים אותו. חילקנו את העבודה ככה שבכל פעם מישהו עבד על פנזין אחר במקביל. זה היה ממש ממש כיף.

הפעם צילמנו את הפנזין בבית דפוס, יחד עם הפנזינים "האגרטל של דודה", "אבא קנה מתנה יפה", "יריב אימונים" ו"שתי לסביות חרמניות עם לייטקס". זה כבר אחרי שהכנו איזה מיליון פנזינים אחרים, ככה שחשבנו שהבנו פחות או יותר איך זה הולך. הפעם הקצבנו לעיתון 33 עותקים (דורון: "אני לא אקציב לזה יותר מחמישים שקלים רוני!").

בסופו של דבר יצאנו עם 33 עותקים שבהם העמודים צולמו הפוך. זה ללא ספק היה גליון האקסטרים של "לקומביין". גם הפעם הוצאנו לעיתון כמה מהדורות מיוחדות: מהדורת השנהב (שעליה כתוב בלורד "מהדרת השנהב"), מהדורת הפרוכת (עליה כתוב בלורד "מהדורת הפרוכת"), מהדורה שכוללת בדיקת ראייה, מהדורה עם סודוקו, וגם מהדורת הסיטונאות – יותר דפים באותו כסף – שבה מצורפות כל טעויות ההדפסה ששמרנו מכל שאר החוברות (מהדורה זו עדיין קיימת במלאי, כך שמי שמעוניין בה יכול להשיג אותה דרכי).

את הגיליון שמנו לחלוקה חינמית באוזן השלישית (שם הסתכלו עלינו כמו ילדים מפגרים) וגם מכרנו על המדרגות בסינמטק ביום האחרון של פסטיבל הקומיקס (ואפילו קנו! ולא רק כאלה שמכירים אותנו!).

פנזינים קשורים

אבא קנה מתנה יפה
איוושה
ב"ה
גולדמינץ
ג'ין לא מתה
דונאטיין
דרדלה
האבן השמייחה
האגרטל של דודה
חוברת הקומיקס הפוסט-מודרנית של הדמות הזאת שאין לי שם בשבילה
חמש אצבעות ידית אחיזה
יריב אימונים
מיץ תערים
מקרר
עבירת במ"מ
עוגה!
פלוטר
פנזיו? פנזין!
קורט קוביין/צ'רצ'יל ומתאן
שתי לסביות חרמניות עם לייטקס
MFM

אתרים קשורים

הבלוג של צ'רצ'יל ומתאן (עדי שמשי, ישראבלוג)
העמוד של שמשי ב"במה חדשה"
pqqqqp – סוג של בלוג (ישראבלוג)
עוד כמה בלוגים של החבורה (ישראבלוג)
מקבץ קטעי וידאו המיוחסים לאדון לייבל (יוטיוב)

קריאת רשות

"הבונזו של הבילויים" – נויה כוכבי מראיינת את חברי אדון לייבל ("העיר", 23.6.2006)

אינדקס

לקומביין, גיליון 1
הוצאת אדון לייבל

אוגוסט 2005
מספר עותקים: 17
8 עמודים
A5

משתתפים: נדב גל, דורון רוזנטל, רוני כהן.

תוכן: שער: תמונה של מאיה בוסקילה; עמוד ראשון: דבר העורך מאת דורון, תמונה של מלאוואח, המדור הפיננסי, קומיקס של נאדב; עמוד שני: "קומביין לילדים" – עיתון 'קומביין לילדים'. עמוד שלישי: פוסטר – קומביינים על רקע מבחן בכימיה; עמוד רביעי: פרסומת לטלפון התחת הראשון; עמוד חמישי: כתבת תחקיר בנושא חום מאת דורון, סכסוך בין עורך א' לעורך ב', קומיקס מאת נאדב; עמוד שישי: פרסומת למנוי ל"לקומביין", קומיקס מאת נאדב; שער אחורי: פרסומת למי פיתום.

פרגמנט: "פיתום מציגה: טלפון התחת הראשון".

=

"לקומביין* לחגים – גליון הכוכבית של העיתון המחתרתי" (גיליון 2)
הוצאת אדון לייבל

סוף 2005
מספר עותקים: 12
8 עמודים
A5

משתתפים: נדב גל, דור סער, מרינה ביכוב, נאור נרקיס, גל גרינברג, ליאור אביב, רוני כהן.

תוכן: שער: תמונה של חמסה; עמוד ראשון: קומיקס חידה של מרינה; עמוד שני: מדריך קומיקס לקרב מגע, פורנו; עמוד שלישי: קומיקס מציאותי בנושא ציונות, פינת האסתטיקה הקלילה, קומיקס על מאיה בוסקילה מאת נאדב; עמוד רביעי: ציור של ליאור אביב; עמוד חמישי: קומיקס אילם של גל גרינברג; עמוד שישי: פינת הסאטירה, פינת הסאטירה העדינה, שיעור שלוש בקרב מגע, ידיעה על פיגוע, קומיקס מאת נאדב; כריכה אחורית: הפינה ההיתולית של דוגי.

פרגמנט: "אני הרצל ייסדתי את מדינת ישראל! אני בן גוריון אני ראש הממשלה הראשון! אני רצח רבין! אני עצוב!".

=

לקומביין, גיליון 3
הוצאת אדון לייבל

אוגוסט 2006
מספר עותקים: 7
12 עמודים
A5

משתתפים: דורון רוזנטל, נאור נרקיס, רוני כהן.

תוכן: קולאז'ים, קומיקסים אידיוטיים, ציורים של נאור, קטעים מתוך מסמך קבלת ויזה של השגרירות הרומנית, קטע מתוך חוברת הוראות המשחק "סקראבל", מכתב בנוגע לפיקדון שניתן לרופא של אח של דורון.

פרגמנט: "גיליון זה הינו חלק מן המאבק הצודק והעיקש כנגד לו ריד הרשע!".

=

"לקומביין Vol.4 – החזרנו עטרה לישנה!"
הוצאת אדון לייבל

אוגוסט 2008
מספר עותקים: 33
20 עמודים
A5

משתתפים: דור צח, דור סער, דורון רוזנטל, רוני כהן.

תוכן: דף תווים של שומן, הקומיקס "חללית בחלל", פרסומת לריקושט, דף הדיאודורנט, עלון מידע של בטחון שדה, מעללי הפלים האמיתי, תמונה של לסביות, הקומיקס "בכפר גמדי הלאוליום", תוכן עניינים לפנזין "האגרטל של דודה", קומיקס "ארבע תחנות במסלול המכשולים הנשי", סיפור של דור סער, דף האשה הפתיינית, הקומיקס "יום רגיל באורבניה", דף הגשם, קומיקס: מתגייסים למען הניצולים, קומיקס של דור צח, דבר העורך, מקרא כלבים לדף הגשם.

פרגמנט: "פולארד נמצא בחור של הזין שלי!".

הורדות

גיליון 1 | גיליון 2 | גיליון 3 | גיליון 4

=

חזרה לעמוד הראשי של ארכיון הפנזינים