פחד, תיעוב וקונספירציות בקליפורניה

שוקי טאוסיג

את כותרת המאמר "Paranoid Style Redux" (מאת היידי בייריץ', התפרסם החודש במגזין "Intelligence Report") לא הצלחתי לתרגם, אבל זה צריך להיות משהו כמו "עיון חוזר בסגנון הפרנואידי". כותרת המשנה קלה יותר לתרגום: "מחקר בתיאוריות קשר נייטיבסיטיות*". בקיצור, מאמר על תיאוריות קונספירציה אמריקאיות לאומניות. קונספירציות הן כמו תוכניות בידור בטלוויזיה: בדרך כלל שטחיות וצפויות ולכן משעממות. אבל כמו תוכניות בידור בטלוויזיה, תיאוריות קונספירציה מעניקות הזדמנות (אמנם לאו דווקא נדירה) לבחון צדדים אפלים של הקיום האנושי (שנאה רצחנית, טפשות מהדהדת, פחדים קמאיים) כשהם מופשטים מההגנות והכיסויים שמעניק להם העולם המתורבת; ונחשפים באורם החשוך של בערות עמוקה ונאיביות השמורה לפעוטות ונבלים.
המגזין ממנו נלקח המאמר יוצא לאור על ידי ארגון זכויות אדם בשם "Southern Poverty Law Center", העוקב אחרי פעילותם של ארגוני "כוח לבן" גזעניים. מדובר, כמובן, במסמך עם אג'נדה (שאיני בטוח שאני דווקא מזדהה איתה) – אקזמפלר אופייני למלחמת הדעות המתחוללת בארה"ב סביב שאלת ההגירה – אולם הוא כתוב בסגנון תמציתי ולא-מתלהם. ההיכרות הקרובה של הכותבת עם מושאי הסיקור, וקהל היעד הצר אליו היא פונה, מביאים לכך ששמות ארגונים ותנועות מוזכרים כלאחר יד וללא הסבר שיסבר את אוזניהם של מי שאינם מצויים בנבכי פוליטיקת השוליים האמריקאית. בסך הכל, לא מדובר בכתבת תחקיר חשובה במיוחד, אלא בסקירה קצרה ולא-יומרנית המרימה אבן מעל פינה מוצלת בקצהו של האחו האמריקאי, ומגלה כמה רמשים הזוחלים שם. צירוף האיזכור במאמר של "ההליקופטרים השחורים", המופיעים בסרט החביב "תיאוריית הקשר", להתפתחויות של השנים האחרונות באישיותו הציבורית של מל גיבסון – שגילה את עצמו מחדש כאוונגליסט חשוך מהסוג האלים – גורמים לחשוב שאולי אחרי הכל לא מדובר בפינה בלבד, ושאמריקה היא בהחלט לא רק מה שרואים בערוץ הולמרק (התנצלות מראש על איכות התרגום החובבני):

"עיון חוזר בסגנון הפרנואידי" מאת היידי בייריץ'

תיאוריות קונספירציה רוחשות בכל פינה באמריקה. מההתנקשות בנשיא קנדי, דרך השאלה האם ניל ארמסטרונג אכן נחת על הירח ועד לחששות מפלואוריד במי השתייה – תיאוריות פרועות-עיניים וחסרות ביסוס הן חלק בלתי נפרד מהחיים הפוליטיים באמריקה. תופעה שההיסטוריון ריצ'רד הופסטדלר הגדיר במאמר מפורסם מ-1965 כ"סגנון הפרנואידי בפוליטיקה האמריקאית".

הסגנון הפרנואידי חזר באופן דרמטי למרכז הזירה הציבורית בשנות התשעים. תנועות המיליציה ששגשגו אז נתפסו לנאום שנשא הנשיא בוש האב, בו דיבר על "סדר עולמי חדש" בעולם שלאחר המלחמה הקרה. אנשי המיליציה טענו כי מה שבוש תיאר הוא למעשה השתלטות מתוכננת של כוחות "ממשלה עולמית" מרושעת על אמריקה. פטריוטים בעיני עצמם פיתחו תיאוריות לפיהן הם נתונים למעקב על ידי "הליקופטרים שחורים"; מכונת מזג-אוויר סודית הממוקמת בבריסל הורסת חוות אמריקאיות; האו"ם מתכנן להרוג ארבע-חמישיות של האומה האמריקאית וכן הלאה.

תנועות אנטי-הגירה שנוסדו עם פרוס המילניום הביאו איתן מערכת חדשה של תיאוריות קונספירציה. כשהן ניזונות מקבוצות פרנויה של הימין הקיצוני כמו "אגודת ג'ון בירץ'", שהאשימה את הנשיא אייזנהאואר שהוא סוכן קומוניסטי, החיו תיאוריות אלו פחדים ישנים של תנועות מיליציה מאובדן הריבונות האמריקאית לכוחות זרים שונים. אלא שכמו סיפורי מזימה רבים האהובים על האידיאולוגים של תנועות המיליציה, גם תיאוריות אלו הן פנטזיות מוחלטות.

"האיחוד הצפון אמריקאי"

מאז 2005, תיאוריית הקונספירציה השלטת שמעצבת את דמותן של תנועות האנטי-הגירה נסובה סביב קיומו המשוער של ארגון בשם "האיחוד הצפון אמריקאי". לפי תיאוריה זו, מטרתו של האיחוד היא להכניע את הריבונות האמריקאית על ידי איחוד בין ארה"ב לבין קנדה ומקסיקו. מצטטי התיאוריה נוהגים לנקוב בשמותיהם של מנהיגים זרים שונים, הנשיא בוש ובני בריתו ה"ניאו-קונסרבטיבים", ומגוון ליברלים אמריקאים ידועים כקושרים המובילים את המזימה.

אם להאמין לאגודת ג'ון בירץ (ג'יי.בי.אס) ולאחרים המצטטים את התיאוריה, הנשיא בוש החל במסירת הריבונות האמריקאית לידיים זרות ב-23 למרס 2005, בפגישה שערך בוואקו, טקסס עם ראש הממשלה הקנדי פול מרטין והנשיא המקסיקני ויסנטה פוקס. בסיומה של הפגישה חתמו השלושה על מה שכונה "שותפות ביטחון וצמיחה" (אס.פי.פי), תוכנית שבמסגרתה הוקמו מגוון קבוצות עבודה שתפקידן ללמוד אפשרויות לשיתוף פעולה בתחומי התחבורה, האנרגיה, התעופה, הסביבה ועוד.

רובם של אלו המכירים מקרוב את האס.פי.פי, מבינים כי מדובר בניסיון נינוח ואיטי לתאם את מדיניות הסחר והבטחון של שלושת המדינות, על מנת לשפר את חיי אזרחיהם. אבל בשביל אנשי תיאורית הקשר, מדובר במזימה שנועדה לאפשר למיליוני מקסיקנים לזרום לארצות-הברית, לבתי-דין בינלאומיים לכופף את הצדק האמריקאי, ולחקיקת חוקים נגד פשעי-שנאה שישלחו לכלא מטיפים נוצריים אנטי-הומוסקסואלים ועוד. על חברי "האיחוד הצפון האמריקאי" נמנית גם "אימת המיליציות": המועצה ליחסים בינלאומיים, והיא אמורה להיות מונהגת על ידי הפרופסור מ"אמריקן יוניברסיטי", רוברט פסטור.

לאחרונה, הפרנויה סביב התהליכים שמחולל האס.פי.פי נעשתה כה עצומה, עד שהצעה לסלילת אוטוסטרדה שתחבר בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו הוכתרה על ידי הקונספירטורים כחלק ממכניזם זדוני שתכליתו היא השתלטות של הממשלה המקסיקנית על נמל המפתח של המיזורי בקנזס סיטי. הוגי קונספירציות אחרים פוחדים מהמצאתו של מטבע חדש, "אמרו", שיחליף את הדולר האמריקאי הישן והטוב.

הג'יי.בי.אס הוא ראש ל"מורים" המלמדים את הציבור על מזימת "האיחוד הצפון אמריקאי". "פוליטיקאים ואינטרנציולניסטים" באמריקה, אומרים בג'יי.בי.אס, "הורסים באופן שיטתי את ארצות הברית". למעשה, התיאוריה ממש הפיחה חיים בארגון הרדום, שמינה את הכותבת מרי בנוי כדי שתסקר את הנושא בדוגמטיות בכתב העת של ג'יי.בי.אס, "האמריקאי החדש". ג'יי.בי.אס צירפה גם את הווארד פיליפס, מנהיג מפלגת החוקה המתנגדת להגירה, שיהיה לה לעזר בטיפוח התיאוריה, ובחרה לדובר את המנהיג הנייטיביסטי כריס סימקוס מ"זקיפי** גייסות ההגנה האזרחית".

אבל הג'יי.בי.אס אינו לבדו. אתר אינטרנט המופעל על ידי דנין פיטרסון ונקרא עצרו-את-האיחוד-הצפון-אמריקאי, צווח כי האיחוד הוא מזימה הנרקמת על ידי "ממשלת קנוניה הנחושה להרוס את ריבונותנו" ונובח האשמות על "בגידה". ג'רום קורסי, מחבר הספר הידוע לשמצה התוקף את המועמד לנשיאות מ-2004 ג'ון קרי על רקע שירותו בווייטנאם, אומר כי לנשיא בוש יש "אג'נדה סודית", ומוסיף כי "יתכן שהפיכה צבאית של הרשות המבצעת כבר יוצאת לדרך". ג'ים גילכרייסט, מייסד שותף של "פרויקט הזקיפים" שלאחרונה כתב ספר יחד עם קורסי, אומר כי האיחוד הוא "סכין שחודו מופנה לליבה של אמריקה". הפעיל הנוצרי ואיש הימין פיליס שלאפליי, ראש "פורום הנשר", יצר חזית עם פיליפס, קורסי ואחרים בקריאה לקונגרס לחקור ולחשוף מסמכים מסווגים.

התיאוריה פילסה את דרכה גם לזרם המרכזי בציבוריות האמריקאית. הסנטור הרפובליקני טום טנקרדו מקולורדו דרש להפסיק את פעילות האס.פי.פי והתעקש שהתיאוריה בדבר "איחוד" אינה נחלתם הבלעדית של "קוקואים ימניים". חברי קונגרס אחרים הצטרפו גם הם ל"קואליציה לעצירת האיחוד", בהנהגת הסנטור הרפובליקני וירג'יל גוד מווירג'יניה. שדרן הסי.אן.אן לו דובס הקדיש לנושא מספר כתבות, כשהוא מספר למאזינים שהאיחוד הוא "ממשלת צללים" שצריכה להדאיג כל אמריקאי. באופן מדהים, התיאוריה זכתה לאישור נרחב בחקיקה. בתי נבחרים ב-18 מדינות קבעו תקנות המתנגדות לתוכנית המדומיינת של "האיחוד". באיידהו ובמונטנה סנאטורים גיבו את ההחלטה.

ממשל בוש הקדיש מאמצים מעטים בלבד למלחמה בתיאורית הקשר: דף אינטרנט המוכתר בכותרת "אס.פי.פי – מיתוסים מול עובדות", הטוען כי אין באס.פי.פי שום ניסיון להשפיע על ריבונותה של ארצות הברית או על החוקה. הפרשן הקונסרבטיבי מייקל מדווד גינה את "ההיסטריה הגוברת" הנגרמת בידי "אוסף של משוגעים ומפסידנים חסרי בושה, נוכלים, תמהונים, דמגוגים ואופורטוניסטים".

"פלאן דה-אצלן"

לפני שהקונספירציה על האיחוד הצפון אמריקאי דחפה אותה הצידה, קונספירציה אחרת השליטה הפחד בליבותיהם של נייטיביסטים פרנואידים – היא מכונה "פלאן דה-אצלן". שתי קבוצות-שנאה היו המפיצות העיקריות של התיאוריה: הקואליציה הקליפורנית לרפורמה בהגירה, בראשותה של ברברה קו; והפטרול-האמריקאי, שהנהיג גלן ספנסר. תיאוריית אצלן התפשטה עד כדי כך שדובס דיווח עליה בסי.אן.אן בפנים חתומות, כאילו היתה ידיעה חדשותית.

הקונספירציה התבססה על "Plan Espiritual de Aztlan", מסמך אמיתי שחובר ב-1969 בכינוס הלאומי הראשון של נוער השחרור הצ'יקאני, גלגול של ארגון הסטודנטים "מאצ'ה" (Movimiento Estudiantil Chicano de Aztlan). המסמך הרדיקלי שיקף את רוח התקופה, וקרא לצ'יקאנים (מקסיקנים-אמריקאים) "לתבוע בחזרה את מולדתם" ולהתאחד כדי להילחם ב"דיכוי, אפליה וגזענות". המסמך עדיין מצוטט מדי פעם בפעם על ידי קומץ פעילים צ'יקאנים ימניים בקליפורניה כחיבור תקף וכתוכנית פעולה. אלא שכוחות נייטיביסטים – שרובם משתייכים באופן צפוי ל-250 קבוצות המתנגדות להגירה שנוסדו בשנתיים האחרונות – לא רואים במסמך שריד לתרבות-הנגד של שנות השישים. בשבילם זהו המסמך המכונן של קונספירציה אמיתית לגמרי הנתמכת וזוכה לעידוד על ידי מקסיקו – ובכמה גרסאות – גם על ידי רוב המקסיקנים האמריקאים. אותם נייטיביסטים מתארים את המסמך ככזה המתכנן בגלוי "כיבוש מחדש" של שבע המדינות הדרום-מערביות ומיזוגם עם מקסיקו.

*"נייטיביסט" הוא אי-התרגום שבחרתי ל"Nativist", "ילידי", כינוי לאמריקאי המתנגד להגירה לארצות הברית.

** "זקיף" הוא התרגום שבחרתי לכינוי "Minuteman", המתאר, למיטב הבנתי, נאמן של הדרום בתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב, והושאל לשימושם של ארגונים אנטי-פדרליסטיים עכשוויים.